כמו יין המשתבח עם הזמן, וטעמו מתפזר בפה לאלפי ניצוצות מופלאים היוצרים מרקם רענן, כך ספרה החמישי של המשוררת טלי וייס - "השעה היפה" (עמדה, 2018), מעניק לנו שעה יפה - ואפילו שעות יפות - בקריאתו.
מהו סוד הקסם של טלי? רבים וטובים ניסו למצוא את הנקודה הפנימית החמקמקה הזאת.
אז ראשית, להבדיל מאנשים רגילים כמונו, שלעתים נוגעים בשירה, טלי היא אמנית הכותבת שירה. יוצרת בכתיבה, ומנחה סדנאות של כתיבה יוצרת, מציירת, ועוד ועוד. ומהמקום של האמן היא יוצרת שירה, לא כותבת שירה. אולם זו רק ההתחלה.
טלי מבלבלת אותנו. היא כל כך נעימה ועדינה מבחוץ, מפגינה כל כך הרבה שקט נפשי, ויוצרת את הרושם שהכל עובר בחייה על מי מנוחות, ורק השירה שלה מגלה טפח מהאש והסערות הפנימיות שמשתוללות בפנים. יש פסוק בתהלים "לשמש שם אוהל בהם", ואומרים על כך חז"ל, עוד לפני אלפיים שנה, שהקב"ה יצר את השמש, שנראית מדהימה, אבל על השמש הוא שם מגן, אוהל, "כי שמש ומגן ה' אלוקים", ומתחת למגן השמש בוערת פי אלף אלפים. אז מי שרואה את השמש, נהנה ומתחמם ממנה, ובטוח שהיא אדירה, אבל לא יודע מה מסתתר בפנים. ואכן, דרך אגב, מאמר חז"ל הזה התגלה כאמת לאמיתה במדע, יש אכן קרום העוטף את השמש. והמלים, השירה של טלי, הם הצוהר שלנו לסערות האדירות האלה.
מהמקום הזה טלי אינה חוששת לפתוח בפנינו, לעתים מסוג של תמימות, לעתים מסוג של ביטחון בפני הקורא, את עולמה הפנימי, והוא שואב אותנו במילותיה הקסומות. טלי מומחית בשירה קצרה ונוגעת, בה לכל מילה יש משמעות. מבחינה זו היא מתארת כל כך יפה את תהליך הכתיבה, בשיר הפותח את הספר, ומהווה גם שיר הנושא שלו.
קראתי את ספריה הקודמים של טלי, אולם לענ"ד זה עולה על כולם, ולא זו בלבד, בדרך כלל אנשים אינם רוכשים ספרי שירה. רק סוג מסוים מאוד של צרכנים מחזיק ספרי שירה בביתו. אבל אני ממליץ מכל הלב לרכוש את הספר הזה. ולקרוא שיר שיר, לאט לאט, כמו שלוגמים יין ישן וטוב. טלי מזמינה אותנו לחשוב, לחוות, לטעום, ואת זה אי אפשר לעשות במכה אחת, כמו תבשיל טוב, המוכן על פתיליה.
באחד מעיסוקיי כמדריך פולין, אני תמיד מחפש קטעים מתאימים לשלב בחוברות שאני מכין למסע לפולין. בספר הזה מצאתי קטעים יפהפיים שאותם ודאי אשלב בחוברות הבאות. יש מקבץ יפה מאוד של שירים כאלה, אבל בחרתי לשתף שניים מתוכם.
השירים של טלי מגלים לנו טפח מהדיאלוג עם העולם האסור, ההוא, האחר, שאסור לדבר עליו במפורש, ובאה השירה ונותנת לנו הצצה קלה אליו. מה קורה שם, במגע עם העולם האסור? מה מתרחש לאחר שטועמים מעץ הדעת? האם אכן המתיקות הנראית כלפי חוץ, נמצאת גם בפנים? האם התמורה שווה את הסיכון? מה היה קורה אילו...? כיצד אנו מתייחסים לאותה טעימה, בפרספקטיבה של זמן?
ברמזיה, טלי מזמינה אותנו לנחש אולי מה היה שם ומה נמצא שם, ואולי מתוך כך, להעז מעט ולהציץ לחלקים האפלים בעולמות שלנו. בכך, אולי מבלי דעת, היא עושה לנו שירות מופלא.
מהו סוד הקסם של טלי? רבים וטובים ניסו למצוא את הנקודה הפנימית החמקמקה הזאת.
אז ראשית, להבדיל מאנשים רגילים כמונו, שלעתים נוגעים בשירה, טלי היא אמנית הכותבת שירה. יוצרת בכתיבה, ומנחה סדנאות של כתיבה יוצרת, מציירת, ועוד ועוד. ומהמקום של האמן היא יוצרת שירה, לא כותבת שירה. אולם זו רק ההתחלה.
טלי מבלבלת אותנו. היא כל כך נעימה ועדינה מבחוץ, מפגינה כל כך הרבה שקט נפשי, ויוצרת את הרושם שהכל עובר בחייה על מי מנוחות, ורק השירה שלה מגלה טפח מהאש והסערות הפנימיות שמשתוללות בפנים. יש פסוק בתהלים "לשמש שם אוהל בהם", ואומרים על כך חז"ל, עוד לפני אלפיים שנה, שהקב"ה יצר את השמש, שנראית מדהימה, אבל על השמש הוא שם מגן, אוהל, "כי שמש ומגן ה' אלוקים", ומתחת למגן השמש בוערת פי אלף אלפים. אז מי שרואה את השמש, נהנה ומתחמם ממנה, ובטוח שהיא אדירה, אבל לא יודע מה מסתתר בפנים. ואכן, דרך אגב, מאמר חז"ל הזה התגלה כאמת לאמיתה במדע, יש אכן קרום העוטף את השמש. והמלים, השירה של טלי, הם הצוהר שלנו לסערות האדירות האלה.
מהמקום הזה טלי אינה חוששת לפתוח בפנינו, לעתים מסוג של תמימות, לעתים מסוג של ביטחון בפני הקורא, את עולמה הפנימי, והוא שואב אותנו במילותיה הקסומות. טלי מומחית בשירה קצרה ונוגעת, בה לכל מילה יש משמעות. מבחינה זו היא מתארת כל כך יפה את תהליך הכתיבה, בשיר הפותח את הספר, ומהווה גם שיר הנושא שלו.
קראתי את ספריה הקודמים של טלי, אולם לענ"ד זה עולה על כולם, ולא זו בלבד, בדרך כלל אנשים אינם רוכשים ספרי שירה. רק סוג מסוים מאוד של צרכנים מחזיק ספרי שירה בביתו. אבל אני ממליץ מכל הלב לרכוש את הספר הזה. ולקרוא שיר שיר, לאט לאט, כמו שלוגמים יין ישן וטוב. טלי מזמינה אותנו לחשוב, לחוות, לטעום, ואת זה אי אפשר לעשות במכה אחת, כמו תבשיל טוב, המוכן על פתיליה. 
באחד מעיסוקיי כמדריך פולין, אני תמיד מחפש קטעים מתאימים לשלב בחוברות שאני מכין למסע לפולין. בספר הזה מצאתי קטעים יפהפיים שאותם ודאי אשלב בחוברות הבאות. יש מקבץ יפה מאוד של שירים כאלה, אבל בחרתי לשתף שניים מתוכם.דיאלוג עם העולם האסור
השירים של טלי מגלים לנו טפח מהדיאלוג עם העולם האסור, ההוא, האחר, שאסור לדבר עליו במפורש, ובאה השירה ונותנת לנו הצצה קלה אליו. מה קורה שם, במגע עם העולם האסור? מה מתרחש לאחר שטועמים מעץ הדעת? האם אכן המתיקות הנראית כלפי חוץ, נמצאת גם בפנים? האם התמורה שווה את הסיכון? מה היה קורה אילו...? כיצד אנו מתייחסים לאותה טעימה, בפרספקטיבה של זמן?ברמזיה, טלי מזמינה אותנו לנחש אולי מה היה שם ומה נמצא שם, ואולי מתוך כך, להעז מעט ולהציץ לחלקים האפלים בעולמות שלנו. בכך, אולי מבלי דעת, היא עושה לנו שירות מופלא.
