תפילתה של טיפה

מה אני בכלל?
טיפה קטנה על קוצו של יוד.
תלויה על בלימה.

קל מאוד לזלזל בי.
כמעט ואינני מורגשת, נבלעת בעוצמתך.
אולם בזכותי אתה חי. אני מקור חיותך.
עיני רואה הכל, ובי טבועה בבואתך
אני חשה אותך בליטוף העדין, בו רפרפתי עליך
בדרכי עד הלום

ועתה, היגעתי לקצה.
ניעור קטן מצידך - ואינני שם יותר.
אני אשוב לי אל האדמה,
ואתה תתייבש לאיטך
ותאבד את הירוק הרענן
שהענקתי לך ממני

אז תן לי טיפה
טיפת יחס
טיפת כבוד
טיפת אהבה
טיפת אמון.

תן טיפה
וקבל עולם מלא.
כי גם הים הגדול
נוצר מטיפות קטנות,
כמוני

תפילת הסתיו

שוב יורד הסתיו,

היא עצובה עכשיו;

מביטה לה בחלון,

מחנק קל בגרון.

השנים להן חלפו,

כאבים אותה תקפו,

מאז הלך לו, לבלי שוב,

כלום כבר לא חשוב.

מתגעגעת למבט,

לשיחות בליל שבת,

לעצה, ולשיתוף,

לחום ולליטוף.

אומרים לה – "תתקדמי;"

"מחייך, אל תתעלמי;"

והיא - היא רוצה כל כך,

אך העבר, ממאן להישכח

וכשהחושך מתחזק

והכל נראה כה ריק

שופכת את ליבה

נאחזת בתפילה

"ריבונו של עולם,

מכאבי – אל תִתְעלַם !

תן לי סיבה לקום מחר,

שלח תקוה לעתיד מאושר;

תן לי כוח, למלחמת החיים

תן שמחה, לחזק את הילדים

תן לי אמונה, שלא ליפול

ואנא... הראה לי את האור, 

שאוכל עוד יום לעבור"