הסכם שכר טירחה פרוייקט תמא 38

מאמר חדש באתר שלי - דגשים להסכם שכר טירחה בין עורך דין לבין בעלי הדירות 

טעויות בחוזים ארוכי טווח - המקרה של IBM

עוד בתקופה הראשונה, בצעדיו הראשונים של המחשב האישי (יתכן וחלק לא זוכרים...) מי ידע ומי שמע על תוכנת "חלונות", היתה חברה אחת שפיתחה וייצרה את המחשב האישי - ה-PC, אחת ההמצאות הגדולות של המאה, והיא חברת IBM.

IBM פיתחה את ה-BIOS כמערכת הפעלה של המחשב (basic input/output system). לאחר שלא הצליחה לפתח את כל מערכות המחשב בעצמה, היא שכרה שירותים של חברות שונות לצורך סיוע בפיתוח. בין היתר היא שכרה חברה צעירה לימים, בשם MICROSOFT על מנת לפתח מערכת הפעלה המבוססת על דיסק - DOS ועוד תוכנות עזר שונות.

מספרים כי מיודענו, ביל גייטס, היה נער צעיר לימים, שחבריו שלחו אותו לרכוש עניבה לפני אותה פגישה עם נציגי IBM. חבריו אמרו לו: "שמע ביל, יש לך משהו טוב ביד, אתה יכול למכור אותו ביוקר. מה אכפת לך? תדרוש מיליון דולר!". לגייטס היו תוכניות אחרות. הוא נכנס ל-IBM, לא דרש תשלום גבוה, אולם בתמורה עמד על כך שהבלעדיות בתוכנה תיוותר בידיו. התוכנה פותחה אפוא על ידי מייקרוסופט, באותה עת עבור IBM אשר למעשה רכשה רישיון להטמעת התוכנה במחשבים שלה. בחוזה שבין הצדדים IBM לא דרשה בלעדיות/בעלות על התוכנה, בין היתר מכיוון שבאותה עת רק היא פתחה את המחשב האישי וככל הנראה לא צפתה ולא ציפתה שעוד חברות יפתחו מחשב כזה.

אך תוך שנים ספורות חברות נוספות החלו לפתח מחשבים "תואמי IBM" וחברות כמו Compaq ואחרות פנו למייקרוסופט, אשר מכרה להם את אותה התוכנה (אותו הקוד) בשם אחר - במקום DOS היא קראה לה - MS-DOS. עד מהרה כל יצרני המחשבים התואמים קנו את הקוד ממייקרוסופט, ומכרו מחשבים זולים בהרבה.

תוך שנים ספורות IBM איבדה את ההגמוניה שלה על מכרה הזהב שהיה בידיה - מחשב ה-PC עד כדי כך שהפסיקה לייצר אותו!! ומי שזכתה בכך (כמעט מן ההפקר...) היתה מייקרוסופט.

ואם רוצים אתם עוד צימוק קטן, כפי שהבנתי, ביל גייטס אפילו לא פיתח את התוכנה.... הוא רכש אותה ב-50,000 דולר ממתכנת אחר....

מעבר לנושא של דיני חוזים, בפן של העצמה אישית, אני חושב שזה שיעור מעניין מאוד מאוד, פעמים רבות אנחנו מבקשים רווח מהיר, מכיוון שאנו חוששים שמה שיש לנו ביד לא מספיק טוב. רווח של מיליון דולר היה נראה עצום באותה עת. אולם גייטס לא רק שלא מימש את הרווח, אלא הלך והשקיע מכספו, מתוך אמונה במוצר שלו. תארו לכם איזה כאב לב לאותו מתכנת שפיתח את ה-DOS...

ואם נצרף לכך קורטוב יהדות: בברכת הכהנים הפסוק הראשון הוא "יברכך ה' וישמרך" - ופירושו הפשוט הוא, שהקב"ה יברך אותך בעושר רב, אולם גם ישמור לך את העושר... תארו לכם חברה כמו IBM שייצרה המצאה מדהימה כמו ה-PC, המצאה שעשויה היתה להביא לה עושר בלתי נתפס, הפסידה את ההמצאה הזאת, רק מכיוון שלא הגנה על הזכויות במערכת ההפעלה שרכשה. העושר של חברות כמו גוגל ואפילו מייקרוסופט הינו כאין וכאפס לעושרה הפוטנציאלי של IBM אילו היתה מרכזת את כל הכוח הזה בידיה - כיום אלפי חברות מייצרות מחשבים אישיים וכולן מתפרנסות ומרוויחות...

תודה לידידי צבי וייס שהפנה אותי לסיפור; ולעדי פנחס שהוסיף עוד פרטים משלימים

סיום חוזים ארוכי טווח - בטלפון?

האם מותר לפטר עובד ארוך טווח בהודעה טלפונית?

את הדוקטורט שלי עשיתי על סיום חוזים ארוכי טווח. במסגרת זאת חקרתי תחומי משפט שונים, ביניהם דיני עבודה - כיצד ראוי לסיים יחסי עבודה? ומה הסעד במקרה של סיום חוזי עבודה באופן לא הוגן או מעליב? תתפלאו שבעולם יש גישות שונות לכך. למשל, הגישה המסורתית בארצות הברית הינה כי מעביד רשאי לפטר את עובדו מכל סיבה, אפילו "סיבה רעה", אינו חייב לנמק את הפיטורים, ואינו חייב להתחשב בעובדו. לעומת זאת, בקנדה, לא ניתן כלל לפטר עובד בהיעדר סיבה ראויה. בתווך קיימות גישות שונות, במשפט האמריקאי, הישראלי והאנגלי, לפיהן יש צורך לנמק את הפיטורים, לקיים אותם בתום לב, תוך התחשבות בעובד, במקרים רבים יש גם לקיים שימוע, דהיינו לשמוע את העובד לפני שמפטרים אותו.

על רקע זה מעניינת הידיעה הבאה –

חברת עורכי הדין Freshfields Bruckhaus Deringer - הרביעית בגודלה בעולם (דווקא עורכי דין...) בלונדון החליטה להתייעל ולפטר 14 עורכי דין מתלמדים מהצוות שלה (מתוך 48 עורכי דין מתלמדים שהעסיקה). צריך להבין, כי לא מדובר במשרד של עורכי דין, אלא ממש ב"מפעל". מחלקת משאבי האנוש היתה אמורה לזמן את עורכי הדין, לקיים איתם שימוע מול אחד השותפים בחברה (ויש 500 כאלה!!!) ולהודיע להם על הפיטורים. בפועל, המחלקה התקשרה לעורכי הדין והודיעה להם את החדשות בטלפון, ואת אלה שלא הצליחה לתפוס בטלפון, השאירה הודעה בתא הקולי: "אנחנו מצטערים, אין לנו חדשות טובות, אבל תתקשרו אלינו ונדבר...". עורכי הדין האלה הרוויחו 44,000 פאונד בשנה, במשך תקופת התמחות של שנתיים, וציפו לקבל קביעות (לאחר שיסיימו את ההכשרה) של 59,000 פאונד. עם זאת, כאמור, בשל המשבר הכלכלי, החברה החליטה להתייעל ולפטר את העובדים.

זו דוגמה קלאסית למצב שבו לא רק מפטרים את העובד, אלא משדרים לו שהוא כל כך לא מוערך, עד כדי כך שניתן "לזרוק" אותו באמצעות הודעה קולית, לאחר שנתיים של עבודה קשה. במקרים מסוימים המשפט עשוי להכיר בזכות תביעה בשל פיטורים כאלה.

משרד יחסי הציבור של החברה ניסה להסביר את עצמו בכך שהם העדיפו שהעובדים ישמעו את החדשות מהר ככל האפשר מהחברה עצמה, ולא ישמעו אותן בצורה עקיפה, מה שיפגע בהם יותר. בכל הכבוד, נימוק לא מספק.

המשבר העולמי היכה בכולם. מי שישלם את המחיר הוא עורכי דין אלה, שספק אם בשעה כזאת ימצאו עבודה להמשך התמחות במקום אחר, כאשר כולם מתייעלים. מעבר לשאלת אופן הפיטורים, נשאלת גם השאלה: האם במצב כזה רשאית החברה לפטר אותם? ואם כן באילו תנאים? האם מהיום למחר? האם צריכה לתת להם תקופת הסתגלות? לדעתי, כאשר עורכי הדין המתלמדים הועסקו במסגרת של התמחות והיתה להם ציפיה סבירה לסיים אותה ואף להיות מועסקים בהמשך, החברה לא היתה רשאית לפטר אותם באופן זה, אלא לכל הפחות להודיע להם פרק זמן סביר מראש, ולסייע בידם למצוא עבודה חילופית, תוך קיום שימוע ובירור האם אפשר להותיר את העובדים בחברה בתנאים מסוימים - ועל סוגיות מסוג זה (וגם בתחומי שכירות, שותפות, הפצה מסחרית) הרחבתי בעבודת הדוקטורט.

לצורך ההגינות חשוב להבהיר, כי על פי המקור שהכין את ההודעה, הכשרה כזאת באנגליה עולה לחברה 250,000 פאונד לכל עובד שהיא מכשירה, השקעה עצומה שמחזירה את עצמה רק לאחר שהעובד מסיים את ההכשרה ועובד בחברה. על כן, צריך להתחשב בזכותה של החברה להצטמצם, עם זאת – בכל הכבוד – מבלי לפגוע בעובד.

צריך להתחיל לחשוב אחרת - לא רק בדיני עבודה, אלא באופן כללי - צריך להתנהג כמו בני אדם. אף אחד לא רוצה שיפטרו אותו בצורה כזאת. קצת התחשבות לא היתה גורמת נזק לאף אחד. לא מדובר בחפץ, אלא בעובד שעבד קשה במסירות ונאמנות במשך שנתיים. אי אפשר לפטר אותו בצורה כזאת.

במקרה הזה הוצע לעובדים שפוטרו באופן זה, פיצוי בסך של 700 פאונד בגין עגמת הנפש.

קישור לידיעה המקורית