אהבה היא הכל

"אהבה היא הכל"
============
""אולי לא שמת לב, יסמין, אבל הם פשוט מחכים לרגע שתבואי. אני יודע שהם רבים ביניהם מי ישמור במשמרות התואמות את זמני הביקור שלך. החיילים האלה פשוט אוהבים אותך. את מעניקה להם השראה."
"באמת, דוד? וממתי אתה מבין באהבה?"
דוד גמגם. הוא לא ידע מה להשיב לה.
"אני? באהבה? אינני מבין הרבה. אני אפילו לא יודע מה זאת אהבה. אבל אני יודע, יסמין, לזהות אדם אוהב כשאני רואה אותו. והם אוהבים אותך."
"תודה לך. מחמיא לי מאוד לדעת זאת."

"יסמין,"
"מה, דוד?"
"ואת – את יודעת מה זאת אהבה?"
"פעם לא הבנתי מאומה באהבה. אולם היום אני מבינה דבר אחד."
"ומהו?"
"שאהבה היא הכל," אמרה בחום רב.
"הכל, יסמין?" שאל דוד בטון מאתגר.
"הכל!" השיבה בפסקנות.
יסמין הרימה את ידיה באוויר. היא חגה על מקומה ושמלתה הלבנה הסתובבה יחד איתה, כסופה. לפתע, נחה עליה הרוח והיא החלה לחרוז:

אהבה היא הכל,
היא גם קודש, וגם חול.
היא מחלה,
עד כדי ייאוש,
והיא גם הגאולה,
מעבר לכל חוש.

"יפה," קרא דוד בהתפעלות "את ממש יודעת לחרוז."
"אל תפריע לי, יש לי עוד," היסתה אותו, והוא המתין בקוצר רוח למוצא פיה.

אהבה היא הכל -
היא התשוקה,
והיא התרופה.
היא המכה,
והיא גם לטיפה.

"מוזה," קרא דוד בהתפעלות.
"מה?" יסמין כאילו נעורה מחלום.
"'מוזה' קוראים לזה. המוזה שורה עלייך עכשיו." הוא התלהב יחד איתה. "איזו תחושה נפלאה היא זו!" ויסמין הוסיפה לחרוז:

אהבה היא הכל -
היא ההנאה,
היא כה מלאה.
והיא גם כאב,
שלפתחנו אורב.
"אהבה היא כאב?" שאל דוד.
"כן. כשאוהבים מישהו גם נפגעים ממנו. כאשר מתגעגעים אליו, כואבים. כאשר הוא נעלם, כאשר הוא אינו מבין אותנו, וכאשר הוא בכלל אינו יודע שאנחנו אוהבים אותו, זה כואב," אמרה יסמין והמשיכה:

אהבה היא הכל
היא נותנת תקווה,
ולעיתים – אכזבה.
היא מסמלת פריחה,
ואיתה השמחה.

"פשוט מקסים. שיר נפלא חיברת לנו כאן," קרא דוד. "כנראה שיש לי מתחרה!" הוסיף בבדיחות הדעת.
"איזה שיר?" השיבה לו יסמין. "אהבה היא לא רק שיר, הרי כבר אמרתי לך – אהבה היא הכל! הקשב להמשך, דוד."

אהבה היא הכל 

אהבה היא שירה,
אמירה וזמרה.
לעיתים היא סיפּוּר,
שעלינו תפוּר.
ותמיד היא ניגון,
שברגש טעוּן.

"איזה גל סחף אותך, יסמין? מה נטע בך את ההשראה? החג? האוויר? היין ששתינו?" סנט בה דוד.
"האינך מבין, דוד? באמת שאינך מבין?" היא נזפה בו בחיבה.

אהבה היא הכל
אהבה היא הדלק,
הגורם לנו לפעול.
כולנו נרצה בה חלק,
כי אהבה היא – הכל!

*******

לכבוד יום האהבה, קטע מספרי "אהבה במבחן" שיצא לאור לאחרונה. ניתן להשיג בחנויות הספרים או אצלי בהנחה בטלפון 5326283.

האם יש בטחונות לאהבה?

בשעה טובה הורדתי לדפוס את ספרי החדש, "אהבה במבחן", ספר המשלב סיפור יחד עם תובנות בנושאים שונים הקשורים לאהבה, זוגיות, חינוך, בחירה חופשית, העצמה והתפתחות אישית.

אהבה היא נושא המערב פרדוקסים רבים, שחז"ל דנים בהם ארוכות, לא מעט בהקשרים של אהבת ה'. אחד הנושאים הרלוונטים לכך הינו מעמד הר סיני והקטע בו עם שלם זועק "נעשה ונשמע".

באחד מפרקי הספר שלי, הנסיכה בוחנת את רועה הצאן לפני שתחליט אם להינשא לו. הנסיכה רוצה להיות בטוחה שהוא בוחר בה כי הוא אוהב אותה בזכות עצמה. היא מבקשת לברר האם הרועה מבקש את ידה, רק על מנת להרוויח את כספה; או שמא האם הוא מעוניין שהיא תוליד לו צאצאים מלכותיים. היא גם רוצה להיות בטוחה שהוא ימשיך לאהוב אותה גם כאשר תזדקן. כיצד הוא יוכל להניח את דעתה? שאלות מסוג זה שואלים אנשים רבים הנכנסים לקשר זוגי.

מה יוכל רועה הצאן לומר לנסיכה על מנת להרגיע אותה? הרי כל בר דעת מבין, שנדיר כי אדם סביר יעלים עין מכל יתרונותיה; וברור הוא כי אדם ישר לא יוכל להבטיח כי מעתה ועד המוות הוא ימשיך לאהוב את רעייתו what so ever (כפי שאף היא לא תוכל להבטיח לו אותו דבר).

וכאן קיים מילכוד: אם הוא יאמר לה את האמת, היא לא תהיה מוכנה להתחתן איתו, שהרי היא לא מוכנה לקבל תשובה מסויגת. ואם הוא יאמר לה "אמן" על כל דרישה ויבטיח לה את הירח – אז היא צריכה להיזהר שמא הוא שרלטן... הוא שאמרנו – פרדוכס.

בנסיבות אלה מעניין לראות את השילוב המשולש בכל הנוגע לחתונת עם ישראל עם הקב"ה והתורה: 

ראשית, אמרו "נעשה ונשמע". ביטוי להתלהבות ילדותית משהו, פזיזותית, שאומרת: "אני כל כל אוהב, שאעשה הכל עבורך". אמנם נאיבי להתחייב כך, אולם זה ביטוייה של האהבה שחייבים להצהיר אותו מלכתחילה, אפילו אם לבסוף תהיינה מעידות.

שנית, בימי פורים שחזרו וקיבלו אותה ממקום שכלי ובחירתי. זהו המשל לאהבה המתפתחת עם השנים ולאחר כל העליות והמורדות, והיא חזקה בהרבה מהראשונה, מכיוון שהיא כבר עמדה במבחן הזמן. 

שלישית, במעמד הר סיני כפה עליהם הר כגיגית. שכן אהבה בפני עצמה אינה יכולה להתקיים, אם אין בצידה אלמנט של יראה. ולו יראה לאבד את האהבה עצמה.

השילוב של כל אלה יוצר את החיבור המושלם. ■