קודם למדתי על בשרי, שיש הבדל גדול בין מרצה טוב למדריך טוב. ועם השנים הבנתי שאין דין שניהם כדין מורה טוב. לכאורה, כולם מעבירים ידע, לא? כולם צריכים להיות מעניינים, מדוייקים, מקצוענים, רהוטים, אחראיים, מכירים את הקתימב"ה (קצת שחקנים, קצת דרמטיים, יודעים לכוונן את המקצב, וכמובן בעלי קורטוב חוש הומור). נכון. כולם חייבים לעשות מאהבה. בהתלהבות. האהבה מידבקת. למרות השחיקה. כך הם יוכלו להעניק השראה. להותיר חותם. להשאיר משהו לחיים.
אבל לכל מקצוע סוד ההצלחה שלו.
לקחתי מאסה של תובנות וזיקקתי אותה לשקופית הזאת.
יש כאן הרבה מתורת הצמצום.... ואתם מוזמנים לתורה שבעל פה. וכמובן להגיב, להוסיף, להאיר, להעיר. הדברים הם מהחוויה ומההתנסות שלי... לא מספרים ולא מאקדמיה. הם עזרו לי להבין בחיים במה להתמקד יותר ועל מה לוותר. לאילו כוחות אני זקוק כי אין או לפחות נדירים הם האנשים שמוכשרים בכל התחומים.
קחו למשל, מדריך. הוא צריך טונה של סבלנות, בין עם צעירים ובין עם מבוגרים. וכמובן לדעת להיות גמיש. אבל בסופו של דבר, לענ"ד מה שיוצר מדריך טוב למדריך מצויין, הוא היכולת להפתיע את המודרכים. לשלוף להם תובנה, עזר הדרכה, להפעיל אותם. תמיד בכובע הקוסם שלו יש סל מלא של עזרים. הוא יודע ליצור דינמיקה. ליצור חיבורים.
מורה. מהחוויה שלי - התכונה החשובה ביותר היא סבלנות. המון המון סבלנות. לא מספיק שהוא יודע את החומר. ויודע להרצות. הוא צריך להתמודד עם תלמידים. ועם הורים. בעולם שבו אבדה המשמעת. בתוך שעות העבודה. ומחוץ לשעות העבודה. ולעתים להסביר כמה וכמה פעמים. והכל לטווח ארוך. אם לא יהיה סבלן, לא יכיר את התלמיד. ואת סביבת חייו. לא יזכה לראות פירות. הויי כמה כוח צריך בשביל להיות מורה.
מרצה. לא מספיק שמרצה יודע את החומר. ואפילו יודע להעביר אותו. כמובן אלה תנאים מינימליים. אבל נקודת ההנחה היא שכל מה שמרצה עומד לומר כבר כתוב באיזה מערך מלפני חמש שנים. אז למה לטרוח ולהגיע לשיעור שלו? כי הוא יתן לך ערך מוסף שלא כתוב בשום מערך. אצלו תלמד משהו שלא תוכל לקרוא בשום מקום אחר. כי אותו אסור להפסיד.
מנחה. חייב להיות הכי גמיש מכולם. כל תכנית היא בסיס לשינויים. הוא צריך להיות מספיק צנוע לוותר על המסרים שלו. לקלוט את הקהל, את הסיטואציה. לדעת להגיב בזמן אמיתי לדוברים האחרים. והכל בזרימה.
מנטור. חייב להיות הכי מדוייק. כי כל אדם הוא עולם ומלואו. ואם לא תדייק לו את המסר, זה לא יילך. אם הוא לא יקבל את זה כמתאים לו. הוא לא יתקדם. לכן צריך גם הוא סבלנות אבל בעיקר הקשבה. יכולת התבוננות. לצמצם את עצמך לתת המון מקום לחניך שלך. עד שאתה מכיר אותו לפחות כמו שהוא מכיר את עצמו. כי מנטור לא יכול להנחית סתם הוראות על אדם.
