יום שבת, 13 ביוני 2009

מי יותר חשוב - המורה או התלמיד?

שיתוף
מקובל לחשוב כי המורה יותר חשוב מהתלמיד, מכיון שהמורה (או הרב) הוא בבחינת "משפיע" שכל וחכמה לתלמידיו, הבאים לקבל ממנו את חוכמתו והידע שצבר.
האמנם? הדברים אינם כה פשוטים. אומר החכם שמעון בן זומא: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי" - המורה לומד מהתלמיד - מהערותיו ושאלותיו, לא פחות מאשר התלמיד לומד מפי הרב.

אולם יש בכך עומק נוסף. מעבר לעובדה כי התלמיד מפרה את המורה, ומעניק לו שמחה בעצם היכולת להעביר את החומר הלאה (יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק), הרי שהתלמיד הוא מעביר את חכמת מורהו הלאה ומפרסם אותו - הן באותה תקופה והן לדור הבא. באופן זה התלמיד מקיים את תורת מורהו ומפיץ אותה לדורות הבאים.
קיימות דוגמאות רבות לכך שדווקא התלמידים הם שקיימו את תורת רבם, ובלעדי התלמידים, תורת הרב היתה יורדת לטימיון. ביהדות קיימות דוגמות רבות, למשל - רבי נתן מברסלב, אשר כתב את כל תורת רבו, רבי נחמן מברסלב והפיץ אותה; המרח"ו - רבי חיים ויטאל, אשר כתב ופרסם את כל תורת רבו - האר"י הקדוש; ובדורנו: הרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר העלה על הכתב והפיץ את תורת אביו, הרא"ה קוק.
גם בין חכמי אומות העולם קיימות דוגמאות כאלה, למשל אפלטון, אשר העלה על הכתב והפיץ את תורת מורהו, סוקרטוס - כל המידע שאנו יודעים על סוקרטוס, בא כתוצאה מעבודתו של אפלטון.
ועל כן אמר החכם - אל תתנו לי הרבה תלמידים, תנו לי תלמיד אחד טוב!
אם כך, מי יותר חשוב - המורה או התלמיד? מצד אחד - התלמיד לא ידע בלי המורה; מצד שני - המורה אינו מורה בלי תלמידיו?! ותחשבו על זה...