תורת התקשורת על פסוק אחד

"מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" (משלי טו א) שלמה המלך מלמד אותנו שיעור חשוב בתקשורת, במאמר דו משמעי (משמעות המילה "ישיב").
=
* כשאדם כועס עליך, אם תענה לו בכעס, הוא יכעס יותר. ענה לו בצורה מנומסת וכך חמתו *תשוב למקומה*, ותירגע.
* מאידך, כשאדם כועס, עליך, אם תענה לו בצורה רכה ואדישה, הוא יכעס יותר. ואפילו אם חמתו נרגעה בעצם העובדה שהוא "שפך" מה שהיה לו, אז חמתו *תשוב לבעור*.
* מסקנה: ענה לו בצורה עניינית ולעתים גם נחושה, אולם לא מתלהמת. אבל לא די בכך -
=
נקודה שניה הוא הפער בין הכעס הפנימי ששורף אותך בלב (גם אם אינו נראה כלפי חוץ) - לשון חמה, חום, הנובע בדרך כלל ממשקעים שהתפתחו במהלך תקופה יתכן מסדרת אירועים קטנים שתפסו נפח; לבין הכעס החיצוני (אף), שלעתים הוא ביטוי לחמה, ולעתים הוא משהו זמני ביותר - כעס שהתעורר לשניה ויירגע כאילו לא היה מעולם.
החכמה היא לדעת מתי מדובר בחמה, שיש משהו עמוק מאחרי הכעס, ואז הטיפול הוא שונה לחלוטין, הוא צריך לבוא בהכלה, בהרבה אהבה ותשומת לב; קודם כל בהבנה, ורק לאחר מכן בהעלאת טיעונים נגדיים; ומתי מדובר במשהו רגעי, שאז בעיקר צריך "לעשות ויעבור" (להבליג), והכעס של החבר ייעלם והחברות תשוב למקומה.
ובמיוחד צריך להיזהר, שבתגובות שלנו לא נהפוך כעס רגעי (אף) לכעס עמוק (חמה)...

יחסי אנוש - מאמרים

מאמרים מעניינים על יחסי אנוש:
מאת  Jeff Haden

  6 Habits of Remarkably Likable People

They lose the power pose.

They embrace the power of touch.

They whip out their social jiu-jitsu.

They whip out something genuine.

They ask for nothing.

And they accept it isn't easy.

10 Habits of Remarkably Charismatic People

1. They listen way more than they talk.

2. They don't practice selective hearing.

3. They put their stuff away.

4. They give before they receive--and often they never receive.

5. They don't act self-important…

6. …Because they realize other people are more important.

7. They shine the spotlight on others.

8. They choose their words.

9. They don't discuss the failings of others...

10. ...But they readily admit their failings.

החיים בעולם הסינתטי

אנחנו חיים בעולם סינתטי.
אתה רואה מרחוק צמחיה יפה, מבקש להתקרב ולהתבסם מריחה, ומה אתה רואה? פלסטיק. לא נורא, אפשר להוסיף ניחוחות סינתטיים...
פעם, במגרשי המשחקים הילדים היו נוגעים בחול, באדמה, והיום? משטח סינתטי.
בעבר כשהיית שוכב על דשא היית מתחבר לטבע, מרגיש אותו. כיום? הכל יפה וירוק, אבל פלסטיק - איך אפשר להשוות?
וזאת רק ההתחלה - האוכל סינתטי, צבעי מאכל, חומרים כימיים, מחקים את הטבע...
אז מה הפלא שגם בני האדם הופכים להיות סינתטיים? החיוך - סינתטי; דרישת השלום - סינתטית; ומה עם אהבה? זוגיות? צדק? האם גם אנחנו סינתטיים?
כאשר חיים בסביבה סינתטית, ורואים מישהו שמתנסה להתנהג בפשטות ובטבעיות, שאולי אינה תואמת את החוקים הסינתטיים של אותה סביבה, הוא נראה כל כך מוזר לציבור הסינתטי, שרואים בו כמי שמתנהג בצורה לא טבעית...