‏הצגת רשומות עם תוויות אתיקה מקצועית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אתיקה מקצועית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 ביוני 2010

על עורכי דין ועל שקרים

שיתוף
שקרנים עם רישיון?

אחת התלונות שאני שומע כנגד עורכי דין הינה שהם שקרנים, ועוזרים ללקוחות שלהם לרמות את בית המשפט. ובכלל, שואלים אותי, איך עורכי דין יכולים לייצג רוצחים, אנסים וגנבים.

כידוע לכם, יש לי דף בפייסבוק בשם "רק שאלה קטנה - שאלות משפטיות לעו"ד ד"ר שי שגב". בדו-שיח מעניין שהיה לי אתמול בפייסבוק הועלתה הטענה כי עורכי הדין להטוטנים וכו' - את הדיון המעניין תוכלו למצוא כאן.

ולענייננו: מדובר במספר שאלות ולא רק אחת.... אתייחס לטענת השקר.

בראש ובראשונה, ולפני שנוגעים כלל בעניין של שקרים, תפקידו של עורך הדין הוא להאיר את הזווית של הלקוח שלו. לעתים הוא מדגיש עניינים מסוימים (ומתייחס בצורה שולית לעובדות המפריעות לו), מנסח ומציג את הדברים אחרת, אולי אף מוסיף ומציע פרשנות מצידו לאירועים. לכן קוראים לו "עורך" דין - הוא עורך את העובדות והנסיבות כך שיתאימו לדין שהוא רוצה ליישם.... עבור הצד השני, פעולות כאלה, הינן בגדר "שקר" אולם הדבר אינו בהכרח כך, מכיוון שכידוע לכל מטבע יש 2 צדדים. ראוי לציין, דווקא לעורכי הדין, כי לא תמיד זה נכון להתעלם מנסיבות המפריעות ללקוחו מכיוון שלעתים הדבר מעיד על כך שאין לו תשובה...

ועתה לשקרים של ממש: עורך דין מצוי בקונפליקט מתמיד, מצד אחד הוא מחוייב לסייע לבית המשפט לעשות משפט. מצד שני, הוא מחוייב לסייע ללקוחו להצליח במשפט. ומצד שלישי, עורך הדין הוא עצמו גם בעל מצפון... קונפליקט זה מחייב את עורך הדין לפסוע בין הטיפות. כך, למשל, עורך דין לא יפליל את לקוחו אם הלקוח מספר לו שעבר עבירה (יש חיסיון). אולם מצד שני עורך הדין לא יסייע ללקוח לרמות את בית המשפט, ולא יסתיר עבירה שהלקוח מעוניין לעשות ורק רוצה לקבל את חוות הדעת של עורך הדין איך לבצע אותה...

עורך הדין לא יסייע ללקוח לשקר ולא ילמד אותו לשקר ולא ייעץ לו אילו עובדות או מסמכים עליו להמציא יש מאין, על מנת שגירסתו של הלקוח תהיה אמינה יותר; עם זאת, אם לפתע באמצע העדות עורך הדין שומע שלקוחו משקר, הוא לא יעצור את לקוחו באמצע עדותו ויטען שהיא שקרית. אולם אם הוא יודע שהלקוח שלו עומד לשקר בעדות, עליו לנסות ולמנוע אותו מלעשות כן, להסביר לו כי הוא עלול להיתפס בשקר ואז גם יפסיד את התיק וגם עלול לבלות בכלא, ובמקרה הצורך - אם הלקוח אינו מתרצה, על עורך הדין להתפטר מהייצוג, מבלי לציין מדוע.

הדבר אינו פשוט בכלל. מוטל לחץ גדול על עורך הדין להצליח ולנצח. לעתים מוטלים על כף המאזניים חיי אדם, או הפסד כלכלי גבוה. לעתים עורך הדין גם מזדהה פעמים רבות עם הכאב של הלקוח, ורוצה לסייע לו מתוך תחושה שנעשה לו עוול - לעתים הוא צריך להתמודד עם שקרים של הצד השני, או עם מצב שהוא משוכנע שהלקוח צודק, אולם אין ללקוח ראיות.... למרות כל זאת, אין בכך כמובן להכשיר שקרים.

לבסוף, מצבים בעייתיים נוספים הינם שעורך הדין מקבל גרסה מהלקוח, אולם אינו משוכנע שהיא אמיתית... גם מצב זה אינו פשוט. כל עוד עורך הדין אינו משוכנע שהלקוח משקר, הוא צריך לקבל את דבריו של מרשו. כמובן שאסור לעורך הדין לעצום עיניים, אלא עליו לעמת אותו עם העובדות, ולהקשות עליו, אם לא על מנת לגלות את שקריו, אז על מנת להבין את גרסתו כראוי, ולהכינו לחקירות בבית המשפט. יתכן ותוך כדי סימולציה של חקירה, הלקוח לבד יבין שגרסתו אינה עומדת במבחן, ולעתים ההיפך - הסימולציה הזאת מראה לעורך הדין היבטים נוספים, ומביאה אותו להאמין ללקוח. ה"לקוחות השקרנים" יודעים, שאם כבר משקרים, עדיף גם לשקר לעורך הדין... (מובן שזו שטות גמורה...)

יום ראשון, 14 ביוני 2009

האם לגבות שכר טירחה בגין עריכת החשבון?

שיתוף
ישנן כל מיני שיטות לחייב לקוח בשכר טירחה. ניתן להסכים, במקרים מסוימים, על עבודה לפי תוצאות (בקומבינציה זו או אחרת); ניתן להסכים על שכר קבוע, וניתן להסכים על עבודה לפי שעות. לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה.
נשאלת לעתים השאלה הבאה: חלק בלתי נפרד מהחיוב לפי שעות, הוא עריכת חשבון שעות. גם עריכת חשבון השעות אורכת זמן, והינה לכאורה חלק מהשירות ללקוח. האם עורך הדין רשאי לחייב את הלקוח בגין עריכת החשבון (בהתאם לזמן שעבד עליו?).
שאלה זו עלתה בארה"ב (North Carolina). עו"ר ייצג לקוח במשפט גירושין וחלוקת רכוש. סוכם על שכ"ט בשיעור של 40אחוזים מהרכוש (לאחר החלוקה), וכן שכר לפי שעות בתיק הגירושין עצמו. בשלב מסוים הוסכם להפחית את שכר הטירחה בגין חלוקת הרכוש אולם עורך הדין חזר בו. ככל הנראה הוא לא קיבל שכר טירחה או מעט מאוד שכר טירחה, מכיון שהוא היה אמור לקבל את שכר טירחתו לאחר חלוקת הרכוש, וקודם לכן נוצר הסכסוך.
עורך הדין הגיש תביעה בגין שכר טירחה בתיק הגירושין, אותו טרם קיבל. במסגרת תביעה זו התברר כי הוא גבה 50$ בכל פעם שהוא סדק את חשבון שכר הטירחה, וכן 50$ נוספים בכל פעם שהוא שלח את החשבון ללקוח. ועדת האתיקה לעניין שכר טירחה מצאה כי הדבר נוגד את כללי האתיקה ומצאה לנכון לנזוף בו.
עריכת חשבון ובדיקתו הינה חובה המוטלת על עורך הדין. וחיוב בגין משלוח החשבון היה מוגזם. כמו כן הועדה לא ראתה בעין יפה שעורך הדין חייב את הלקוח בגין עריכת בקשה לשחרור מהייצוג, וכן בגין תביעת שכר הטירחה, כל עוד התביעה לא הוכרעה.
למעוניינים: ניתן לקרוא את ההחלטה כאן.
על ידיעה זו היו תגובות שונות מעורכי הדין... חלק סברו כי זו הסיבה שעורכי דין כל כך שנואים, וחלק הזדהו עם עורך הדין, שעבר קשה ולא קיבל ככל הנראה, מאומה. למעוניינים - ניתן לראות את הידיעה והתגובות כאן.