בשעה טובה הורדתי לדפוס את ספרי
החדש, "אהבה במבחן", ספר המשלב סיפור יחד עם תובנות בנושאים שונים
הקשורים לאהבה, זוגיות, חינוך, בחירה חופשית, העצמה והתפתחות אישית.
אהבה היא נושא המערב פרדוקסים
רבים, שחז"ל דנים בהם ארוכות, לא מעט בהקשרים של אהבת ה'. אחד הנושאים
הרלוונטים לכך הינו מעמד הר סיני והקטע בו עם שלם זועק "נעשה ונשמע".
באחד מפרקי הספר שלי, הנסיכה
בוחנת את רועה הצאן לפני שתחליט אם להינשא לו. הנסיכה רוצה להיות בטוחה שהוא בוחר
בה כי הוא אוהב אותה בזכות עצמה. היא מבקשת לברר האם הרועה מבקש את ידה, רק על מנת
להרוויח את כספה; או שמא האם הוא מעוניין שהיא תוליד לו צאצאים מלכותיים. היא גם
רוצה להיות בטוחה שהוא ימשיך לאהוב אותה גם כאשר תזדקן. כיצד הוא יוכל להניח את
דעתה? שאלות מסוג זה שואלים אנשים רבים הנכנסים לקשר זוגי.
מה יוכל רועה הצאן לומר לנסיכה
על מנת להרגיע אותה? הרי כל בר דעת מבין, שנדיר כי אדם סביר יעלים עין מכל יתרונותיה;
וברור הוא כי אדם ישר לא יוכל להבטיח כי מעתה ועד המוות הוא ימשיך לאהוב את רעייתו
what
so ever (כפי שאף היא לא תוכל להבטיח לו אותו דבר).
וכאן קיים מילכוד: אם הוא יאמר
לה את האמת, היא לא תהיה מוכנה להתחתן איתו, שהרי היא לא מוכנה לקבל תשובה מסויגת.
ואם הוא יאמר לה "אמן" על כל דרישה ויבטיח לה את הירח – אז היא צריכה
להיזהר שמא הוא שרלטן... הוא שאמרנו – פרדוכס.
בנסיבות אלה מעניין לראות את
השילוב המשולש בכל הנוגע לחתונת עם ישראל עם הקב"ה והתורה:
ראשית, אמרו "נעשה
ונשמע". ביטוי להתלהבות ילדותית משהו, פזיזותית, שאומרת: "אני כל כל
אוהב, שאעשה הכל עבורך". אמנם נאיבי להתחייב כך, אולם זה ביטוייה של האהבה
שחייבים להצהיר אותו מלכתחילה, אפילו אם לבסוף תהיינה מעידות.
שנית, בימי פורים שחזרו וקיבלו
אותה ממקום שכלי ובחירתי. זהו המשל לאהבה המתפתחת עם השנים ולאחר כל העליות
והמורדות, והיא חזקה בהרבה מהראשונה, מכיוון שהיא כבר עמדה במבחן הזמן.
שלישית, במעמד הר סיני כפה עליהם
הר כגיגית. שכן אהבה בפני עצמה אינה יכולה להתקיים, אם אין בצידה אלמנט של יראה.
ולו יראה לאבד את האהבה עצמה.
השילוב של כל אלה יוצר את החיבור
המושלם. ■
