צלוחית הדמעות

צלוחית הדמעות / שי שגב

אמיצה ונמרצת,
על כולם נערצת;
בפנים חזקות,
מסתירה צלקות;
כל חיוך היא קוצבת,
מנהיגה את השבט.

אך ברגע אישי,
למול הנרות;
בקשה חרישית,
על צלוחית הדמעות;
מרשה לעצמה,
להיות חלשה.
ומעומק ליבה,
תזעק בלחישה.

וכשישוב בעלה
מבית התפילות
תאיר לו פנים
כשיברך החלות.

בחיוך של שמחה,
הוא יקרע חתיכה.
יטבול בצלוחית,
בה כבר אין לחלוחית.
- דמעותיה יבשו
רק המלח נשאר.

****
שמן על בד 40X50