"יום אחד הכל יהיה שלך"... סיפור קטן על פרופורציות

שמעו סיפור קטן על פרופורציות בחיים, שקראתי בספרו של יצחק כהן, "חלום אחד באושוויץ" (עמ' 148-149).

הלה מספר על תקופת חייו הקשה מאוד במחנה הארור ובין היתר על המחלות שלקה בהן וביניהן הגרדת. במצב רגיל, האסירים במחנה לא הלכו להתלונן על שום מחלה, אלא המשיכו בשגרת יומם ככל האפשר, על מנת שלא ליתן את הרושם שהם חולים, מחשש שיבולע להם בסלקציות. אבל במקרה של כהן, הגרדת היתה כה מציקה, שהוא כבר לא היה יכול להתאפק ופנה לצריף המרפאה.

כאשר הגיע לצריף זה הוא נבהל לראות שמנגלה ימ"ש עומד בפתח הצריף, אולם למזלו הלה לא הגיע לחפש "קליינטים", אלא לדבר עם רופא המרפאה (שבמקרה גם שמו היה ד"ר יצחק כהן), אותו הכיר מנגלה זה שנים רבות, עת למדו יחדיו רפואה בברלין.

המספר שלנו פלט אנחת רווחה ומיהר להשתרע על אחד ממשטחי העץ הדקים (שנקראו "מיטה"). רגליו נכרכו ברגליו של אדם אחר, חזה נצמד לחזה, ונשימות שניהם הפכו מהירות. האדם האחר היה מיוצאי סלוניקי, והוא זיהה שגם יצחק כהן יוצא סלוניקי, ולכן דיבר במהירות, ללא הפסקה, וכהן שתק והקשיב.

ככל הנראה הרגיש אותו אדם כי שעותיו ספורות, והוא התחיל לספר ליצחק כהן (שהיה אז בתחילת שנות העשרים שלו), כי הוא היה בעל בית חרושת מצליח לעורות, ולפני שגורשו מהעיר הוא הספיק להסתיר כמות נכבדה ביותר של זהב במקומות מסתור שונים באיזור המפעל שלו. המשיך וסיפר, כי לא נותר לו שום קרוב משפחה. כהן הביע סימפתיה.

הזקן המשיך ואמר שהוא אינו יודע כמה זמן יחיה, אולם הוא רוצה לאמץ את יצחק כהן כבנו, שאיבד אף הוא את כל משפחתו באושוויץ, ואם ישתחרר כך יעשה.

הלה המשיך וגילה לכהן בצורה מפורטת את כל המקומות בהם הסתיר את הכסף והזהב, ואמר לו- אם תצא מכאן בחיים, לך וקח הכל עבורך. כמונה מטבעות מנה את מקומות המסתור. אחד מהם במדרגות הירידה למרתף; הוא הנחה אותו שיספור מלמעלה עשר מדרגות ויפרק את המדרגה האחת עשרה ובפנים ימצא פחים מלאים מטבעות זהב, וכן הלאה. יום אחד הכל יהיה שלך יקירי, הכל במתנה ובאהבה!

הביט בו יצחק במבט מלא הערכה והודה לו על הכל, אך המשיך ואמר, "יש לך אולי מעט לחם לתת לי עכשיו"?.....

ואם מבקשים אתם לדעת האם שרד יצחק כהן? אכן שרד.

ואם מבקשים אתם לדעת האם חזר לסלוניקי עיר הולדתו? אכן חזר.

והאם הגיע למפעל? אכן הגיע, והיה כזה מפעל.

והאם בדק את מקומות המסתור? אכן הגיע. ואף היה צריך לשחד את השוטר ששמר על המפעל, על מנת שיעלים עין ויתן לו להיכנס.

אולם לא, למרבה הצער מישהו דאג לפרק את המדרגות ולהעלים את האוצר, ככל שהיה שם, והקדים אותו גם במקומות אחרים, ומכל ההבטחות האלה לא יצא דבר, גם לא אותה פרוסת לחם... ▪