"וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה
וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ
הִנֵּה-נָא
יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ:
וְהָיָה כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ
הַמִּצְרִים
וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:
אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ
לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי
בִּגְלָלֵךְ:"
(בראשית י"ב,יא-יג)
פסוקים אלה מגוללים את אחד הקטעים המוזרים בסיפורו של אברהם, המעורר שאלות
רבות אודותיו. ואכן, תמיהה זאת באה לידי ביטוי בדבריו החריפים של רמב"ן, על
פיהם אברהם לא נהג כהוגן כאשר לא סמך על הקב"ה והפקיר את שרה לחסדי המצרים,
ובלשונו, שאברהם "חטא חטא גדול בשגגה". ננסה ללמוד סיפור זה על פי תורת
החיזוק, שאנו דנים בה מדי שבוע.
כמעט כל אדם העובר שינוי במהלך חייו נמצא בעמדה של חולשה וחשש. לעתים הוא
חש בודד במערכה וזקוק לחיזוקים מהסביבה, אחרת הוא מתנתק ממנה. הדבר נכון במיוחד
כאשר (וזה מה שקורה ברוב המקרים) הסביבה מתייחסת בחשדנות לשינוי זה ומקשה על האדם.
אולם אף בלא לחץ נוסף זה מהלך של שינוי כרוך בקשיים, פחדים ורגעים של חלישות הדעת,
המצריכים חיזוק מהסביבה. לכן, אגב, כאשר אדם מצוי בשינוי יש לקחת בחשבון, שהוא
יחפש את החיזוק ממי שיהיה מוכן לתת לו אותו. ואם לא יקבל את החיזוק והחיבוק מבית,
הוא יחפש אותו במקום אחר. הדבר נכון במיוחד לגבי נערים ונערות בגיל ההתבגרות.
אברהם ביצע מהלך קשה ומורכב של התנתקות והלך אל הבלתי נודע, כל זאת על סמך
הבטחתו של הקב"ה כי ייטיב לו. אברהם לוקח את שרה ואת לוט ויוצא לדרך. והינה,
כאשר הוא מגיע לארץ המובטחת, אברהם הולך ונוסע ומחפש אוכל, מחפש מקום להתיישב בו,
מחפש פרנסה, אך לשווא. שום דבר מהמובטח לו אינו מתקיים. זהו רגע קלאסי של חולשה.
במיוחד עבור אברהם, שהינו הגבר, ראש המשפחה, המחוייב בפרנסת אשתו. הרעב הוא אחד
הניסיונות הקשים של אברהם ודי לנו באימרה הידועה, לפיה כאשר הכסף אינו נכנס דרך
הדלת, אזי גם האהבה בורחת מן החלון. אין מנוס ואברהם מבין שעליו לנטוש לשעה את
החלום ולרדת מצרימה. ברגע זה אברהם זקוק לחיזוק. אברהם מוחל על כבודו, אינו מנסה
להראות שהוא הצודק ודרכו הנכונה, אלא גורר את משפחתו למצרים. אולם גם שם הוא יודע
שלא יהיה קל. אברהם זקוק לסיועה של שרה. אברהם הינו אדם גדול. הוא פונה לשרה ומבקש
את עזרתה, ולא מנסה להראות שיש לו שליטה על המצב, כמו אחרים שאינם משכילים לבקש
עזרה ואז לפתע מתמוטטים ונופלים.
מן הסתם נח, בפרשה הקודמת, עמד במצב דומה. הוא עבר אבדן של האנושות ומבול
שחיסל את כל עמלו. טרם התאושש מהמבול הוא הצטרך להתחיל את הכל מחדש. כראש המשפחה,
הוא היה זקוק לחיזוק מילדיו ומרעייתו. הוא לא קיבל את החיזוק הזה. וכיצד סיים?
כשיכור המתגולל באוהלו, בורח מן המציאות. אברהם ידע לבקש את סיועה של שרה ובכך
גדולתו.
לא זו בלבד, הוא לא ביקש את הסיוע ממקום של עליונות, או כבקשת טובה דרך
אגב, הממעיטה בערכה של טובה זו, מטעמי כבוד עצמי, אלא ממש מבהיר לה כי היא עצמה
מחיה אותו. הוא העניק לשרה תחושה של ערך עצמי. מכיוון שהוא ידע, שכפי שהוא זקוק
לחיזוק, גם שרה זקוקה לחיזוק זה, ככל אישה, שתחושת הביטחון הכלכלי הינה צורך מרכזי
בחייה. במצב כזה, טובים השניים מן האחד. איש את רעהו יעזורו.
ולענ"ד אין בכך לומר שאברהם הפגין חוסר אמונה בקב"ה. לא זו בלבד
שחלישות דעת בנסיבות כאלה הינה דבר טבעי, אלא שאל לו לאדם לסמוך על הנס ועליו
להשתדל ולהקדים תרופה למכה, ככל שיש בידו לעשות כן. וממילא מסבירים המפרשים כי
אברהם ניסה להסתיר את שרה כל עוד יכול היה.
למדנו מכאן על החובה לשתף בקושי, ולדעת לבקש סיוע במקרה המתאים. מובן שאין
בכך בושה. ועל הצד השני לדעת כי אדם המצוי בשינוי חווה קושי, ועל כן אם הוא מבקש
עזרה, יש להתייחס באהבה וברצון לבקשתו; ויש בכך משום הצלת נפשות של ממש.
* ד"ר שי שגב הינו עורך דין, מאמן אישי, מנחה סדנאות
מודעות עצמית והעצמה אישית. להארות והערות: dr.shay.segev@gmail.com
