אחד
מכללי הברזל במסחר הים-תיכוני הוא כלל ה"סיפתח". על פי כלל זה אם רוצה
הסוחר שיום המסחר שלו יצליח, חובה עליו לבצע עסקה עם הלקוח הראשון שנכנס אליו
לחנות. על כן, סוחרים אלה אינם מניחים ללקוח לצאת ללא מכירה, אפילו אם ימכרו לו
במחיר הפסד, מכיוון שהסיפתח, הלקוח הראשון, מסמל את המזל של כל היום. ולמען האיזון
אזכיר את דבריו של חברי, שציטט את אביו ז"ל ממוצא הונגרי, לפיו "יום טוב
רואים מהבוקר".
והעיקרון
בכלל-חובק-עולם זה, הוא שכפי שאתה מתחיל את היום, כך הוא ייראה. אם תתחיל אותו
באנרגיות נמוכות, אם תתחיל אותו "עקום", כך הוא יימשך. ואם תעשה מאמץ,
אפילו אם קשה וקצת מר, ותתחיל אותו בשמחה ובאנרגיות טובות, רוב הסיכויים שהוא
ימשיך כך.
ומי לנו
לעניין זה יותר מאברהם אבינו, אשר אפילו ביום המר והנמהר בו היה אמור לקחת את בנו
למסע ממנו לא ישוב, השכים וקם בבוקר בשמחה ובאנרגיות טובות.
עיקרון
מעניין זה מופיע בפרשה שלנו, פרשת דברים, המהווה גם "סיפתח" לספר דברים. ודי לנו אם נצטט את הפסוקים בצירוף ביאורים קלים.
ונתחיל בפרק ב' פסוק טז: "וַיְהִי
כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם". הפסוק
מתאר תחילתה של תקופה חדשה, המגיעה לאחר שתם הדור הקודם. תחילתה של תקופה חדשה
תמיד מצריכה עידוד ואנרגיות טובות שיתורגמו לעשיה ולאחר מכן, על כנפי אותה עשיה
יתפתחו אנרגיות להמשך, מחיל אל חיל.
שלב א' - הסיפתח
ואכן בפסוקים כד-כה משה ממריץ אותם
("קומו"), וכן ראו את מספר הפעמים בהן נעשה שימוש בלשון התחלה:" קוּמוּ
סְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן. רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶך חֶשְׁבּוֹן
הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּו מִלְחָמָה. הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל
תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל-פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר
יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ". ובהמשך, בפסוק לא:
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת-סִיחֹן
וְאֶת-אַרְצוֹ; הָחֵל רָשׁ, לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצוֹ"
שלב ב' - עידוד למשה, למלחמת עוג מלך הבשן
פסוקים אלה ממחישים שני מסרים שהם אחד: הראשון הוא, שמלחמת סיחון היא
ההתחלה. ועל כן יש בה חשיבות יתרה. בני ישראל אמורים להתאמץ יותר ולהשתדל יותר,
מכיוון שההצלחה במלחמה הזאת תהיה סימן לבאות. רק בה נעשה שימוש במילה הממריצה
"קומו", מילה שיש בה גם תקומה וגם קוממיות. ואכן, המלחמה מצליחה,
ולאחריה מגיעה מלחמה קשה יותר, היא מלחמת עוג. וכאן מגיע החיזוק הבא, בפרק ד',
פסוק ב: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי
אַל-תִּירָא אֹתו, כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ;
וְעָשִׂיתָ לּו כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר
יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן". וזה בדיוק עיקרון הסיפתח – כפי שהצלחת עם סיחון, כך
תצליח עם עוג.
שלב ג - החיזוק ליהושע
ואותו חיזוק שקיבל משה, הוא מעביר הלאה
ליהושע, בפסוקים כא-כב. כאשר אתה בא לכבוש את הארץ, תזכור שכבר עשיתי לך את הסיפתח:
"וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ
צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ
הָרֹאֹת אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ'לֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, כֵּן
יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא, תִּירָאוּם, כִּי ה' אֱ'לֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם".
עדיין נשאלת השאלה, כיצד ניתן לפתוח את הבוקר בשמחה, אם צפויים לאדם קשיים
מרובים באותו היום? כיצד ניתן להשכים בבוקר בשמחה, אם המשימה היא לקחת את הבן
ולהעלותו לעולה? על כך, חברים, בפעם אחרת.
