יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

שיחת "פיוס" אינטרנטית עם דולי

שיתוף
בתאריך 16/11/10 ערכתי שיחה פתוחה עם דולי, בסלון הוירטואלי של דליה ארזי, בפייסבוק. הדיון היה מעניין, וניתן להגיע אליו על ידי לחיצה כאן. להלן אביא את השיחה "נטו" ללא רעשי ביניים, ומי שמעוניין לראות את השיחה המלאה כולל התגובות החשובות לאחר מכן, ילחץ על הקישור הנ"ל.

שי שגב: או קיי.. מ ת ח י ל י ם. ערב טוב דולי. הציגי לנו בבקשה את עצמך בשני משפטים.

דולי ערב הכי טוב שי...מה שלומך?

שי שגב: בסדר גמור, תודה רבה

דולי : מתחילים?

שי שגב: כן בבקשה. אנא הציגי את עצמך בשני משפטים, שנכיר אותך

דולי אז ככה, קוראים לי דולי...אני בת 38 עובדת בחברת תקשורת גדולה...אמא לגבר בן 18...וכרגע פרודה...

שי שגב תודה, הייתי מבקש שתציגי את הנושא שהיית רוצה לדון בו

דולי רציתי לדון בנושא הזוגיות, בנקודת השנינו יחד וכל אחד לחוד...הפערים שנוצרים בין בני הזוג...העיסוקים השונים...עד כמה חשוב להיות הרבה זמן ביחד או שמא עדיף להפריד זמן איכות ובשאר הזמן לפרוח לבד...

שי שגב או קיי. האם הפרידה שלך מבן זוגך נובעת ישירות מהנושא הזה, של שנינו יחד וכל אחד לחוד?

דולי בין היתר...אך זו הסיבה העיקרית אפשר לומר... אני הרבה יותר אקטיבית ממנו ומחפשת להעשיר את עולמי בנושאים שונים...והוא סובב בעיקר סביב העבודה והבית....

שי שגב את יכולה לתת לנו דוגמה באילו תחומים את מעשירה את עולמך? ואילו תחומים מהם משותפים לך ולבן זוגך, ואילו לא.

דולי חוץ מעבודתי הרגילה בבקרים, אני מפיקה ערבי רווקות...כותבת שירה ופרוזה...משחקת בתאטרון בלאדינו... ובשעות הפנאי נפגשת עם חברות, בתי קפה...ואוהבת לחיות...ביני לבינו כמעט ואין בנושאים האלה דבר כל שהוא משותף...

שי שגב דולי, תתארי לי בבקשה מהן הפעילויות שבן הזוג אוהב לעשות

דולי לשחק כדורגל עם חבריו...לצפות בכדורגל בטלויזיה ...ולישון:) ביחד אנחנו נוהגים ללכת למשפחה או לבית קפה/מסעדה...

או קיי, בואי נתמקד בפעילות המשותפת שלכם. תארי לי בבקשה מהי הדינמיקה של פעילות כזאת:
א.     מי יוזם אותה.
ב.      מה התדירות.
ג.       כמה זמן מתמשכת פעילות כזאת.
ד.      האם היא זורמת, אתם נהנים יחד

דולי בעיקרון ברוב המקרים אני היוזמת...התדירות היא בדרך כלל סופי שבוע...מבחינת זמן זה דינאמי...זה יכול להיות כל השבת ויכול להיות שעות במספר או בכלל לא...ובדרך כלל אנחנו נהנים יחד אם האווירה היא טובה ולא היה משהו מקדים שהפר את האיזון....

שי שגב מצויין.
דולי, אבקש עוד 2 פרטים
האחד, כמה זמן אתם יחד
השני, למי מביניכם המצב הזה לא נראה? לבן הזוג? מי היה רוצה יותר זמן יחדיו?

דולי אנחנו 8 שנים יחד...והמצב לא נראה לבן זוגי, הוא טוען שסדר העדיפויות שלי לקוי...ואני לא מציבה אותו בראש סדר העדיפויות...מאחר וכל עיסוקיי האחרים גוזלים ממני זמן...

שי שגב האם המצב הזה דומה לאורך הזוגיות שלכם או שבתחילה הייתם יותר זמן יחד. אם כן, תארי לנו בקצרה איך היה לפני כן, ומדוע נראה לך שהיתה ירידה בהיקף הפעילות המשותפת

דולי האמת שבתחילת הזוגיות, עיסוקיי היו מעט שונים מאחר ובתחילת שנות נישואיי הייתי עסוקה בטיפולי פוריות שלא צלחו...לאחר השלמה עם עצמי שלא אוכל להרחיב את התא המשפחתי והבן כבר הגיע לגיל די עצמאי ובוגר...מצאתי את עצמי מחפשת לי עיסוקים נוספים אשר ימלאו את החלל שנוצר...

שי שגב אני מבין דולי, אבל לא הבנתי אם בתחילה הייתם יותר יחד, או לא, או שהביחד סבב סביב הטיפולים

דולי גם בהתחלה לא היינו הרבה יחד מאחר ושעות העבודה שלנו הצטלבו...אך באותם זמנים את רוב הזמן שלי הייתי מקדישה לטיפולים, לבית ולילד שהיה קטן יותר...אז לא היו לו הרבה טענות...

שי שגב דולי, אם אני מבין נכון
הפעילות המשותפת שלכם מלכתחילה היתה מוגבלת, אולם כל עוד הפעילות היתה קשורה בבית ובילד, זה לא הפריע לו, ועתה כאשר הפעילות היא חברתית ואישית, זה מפריע. האם הבנתי נכון?

דולי נכון מאוד...

שי שגב ומה לגבייך? האם לך זה לא מפריע? היה לך נוח המצב שאת עסוקה בעניינים שלך והוא - בעניינים שלו?

דולי אני חושבת שזה משהו שקשור גם לאופי שלי...אני חייבת להיות עסוקה פול טיים ג'וב...כאשר בבוקר אני בעבודה ואני מחכה לשארית היום כדי לעשות דברים אחרים שמעניינים אותי ומפיחים בי רוח חיים...אם אני מרגישה איזה שהיא כפייה או לחץ מהסביבה זה גורם לי אי נוחות גדולה מאוד...אני מאוד בדעה של חיה ותן לחיות...ואם יכולנו גם להיות יותר זמן ביחד, הייתי שמחה...אך לצערי הוא מגיע מאוד עייף מהעבודה וגם האופי שלו קצת שונה משלי ולכן זה לא מתאפשר...

דולי, אני מאוד מקבל את זה שחייו של אדם צריכים להיות מלאי סיפוק, ביצירה ועשיה, ולשם כך הוא צריך זמן עבורו. אין ספק.
אבל את מתארת מצב שבו בן הזוג מרגיש שהוא אחרון בסדר העדיפויות. כפי שהבנתי, זה לא מפריע לו שתקחי זמן לעצמך אלא יותר מפריע לו לראות שאת נהנית מהכל ואולי לא נשאר לך כוח אליו גם בזמן שאתם יחד [בראיה הסובייקטיבית שלו]. השאלה איך את חושבת שאפשר גם ליהנות מהלחוד, וגם בפרק הזמן שאתם יחד לתת לו את ההרגשה שהוא עדיין מספר אחד אצלך

דולי אני מאוד מבינה את מה שאתה אומר, אך כאן נכנסים כבר עוד פרמטרים למשוואה...ישנם גם משקעים שנוצרו במשך השנים מסיבות כאלה ואחרות (בינהם התמיכה בי בזמן טיפולי הפוריות) , הוא אדם שמאוד אוהב אך לא יודע להפגין אהבה ולהראות אותה ואני מאוד צריכה את זה...מבחינתו העובדה שהוא צריך לעבוד מאוד קשה לפרנסתו מתישה אותו ומשאירה אותו חסר אנרגיות להשקעות נוספות...מכלול הדברים הללו ...גרמו למצב להגיע להיכן שהוא היום...

שי שגב דולי, אני מבין היטב, את אמרת את זה קודם בין השורות, ואני רוצה להודות לך על הפתיחות והכנות. זה דבר מאוד נפוץ שטיפולי פוריות גוררים מצבי לחץ, משקעים, וכדומה. אבל המצב הזה עבר, וחייבים לשים את זה בצד ולהמשיך הלאה. השאלה האם את חושבת שזה ניתן.

דולי בעיקרון שמתי את זה בצד ולכן פניתי לדרכים חדשות אשר יובילו אותי למקומות שמחים...פיתחתי לי תחביבים שהשארתי הרבה זמן במגירה...הרחבתי את חוג חבריי...אך זה בדיוק מה שגרם לקרע ביננו להתרחב...כרגע אנחנו פרודים ונראה לי שהזמן הוא התשובה הטובה ביותר...אני לא פוסלת שום דבר, אך אם זה במחיר שאני אצטרך לוותר על החופש שלי הדבר יקשה עליי מאוד...

שי שגב את לא חושבת שאת מתארת סוג של בריחה?
בין היתר, גם בריחה ממנו? בריחה שבאה ממקום של כעס?
לפחות בהתחלת התהליך?

דולי בהחלט כן...זה התחיל ממקום של בריחה...כי הרגשתי שאני שוקעת למצב נפשי לא טוב...רציתי לעשות רק דברים שגרמו לי תחושה טובה כי בשאר הזמן הייתי במצב די מדוכדך...והיו בי גם המון כעסים בתחילת התהליך...אך היום אני כבר באה ממקום אחר...אני כבר אחרי ואני שלמה וטוב לי...וגם אם זו נחשבת בריחה אני לא שופטת את עצמי בחומרה כמו פעם...אני באמת רוצה לעשות סוף סוף דברים שעושים לי טוב ולא לאחרים...

שי שגב דולי יקרה, אני חושב שהיגענו לנקודה שבה אפשר לסכם את השיחה. אני מכין עכשיו סיכום, בינתיים אם את רוצה לומר עוד משהו, את מוזמנת, בבקשה.

דולי אני רק רוצה להוסיף, שלדעתי זוגיות חייבת להיות על בסיס חברות בראש וראשונה...אף אחד מאתנו לא מושלם ובטח שלא אני...
כולי תקווה שהדיון יתרום לי ולשאר המשתתפים תובנות חדשות...

דולי תודה רבה על דיון ופתיחות. היית נהדרת.
כפי שציינת, זוגיות היא עניין של יחד ושל לחוד. זוגיות מורכבת מקשר חם ותומך. קשר של הדדיות, בו גם כשכל אחד מנצל את המרחב הפרטי שלו, זה בא בלי לפגוע בצד השני.
אתם עברתם מצב של מצוקה, מצב שיוצר משקעים. על מנת להתגבר על מצב כזה, בני הזוג חייבים להיות בראש אחד. במקרה שלנו זה לא היה המצב. התחושה שלי שאת הרגשת לבד, צריכה להתמודד עם הטיפולים והפסקתם, ולא קיבלת את התמיכה לה ציפית והיית זכאית. יתכן ובן הזוג לא היה מודע או לא היו לו הכלים להתמודד עם זה, בין היתר מחמת העבודה הקשה שלו. את יודעת, לפעמים למרות הכוונות הטובות, מגיעים למקומות לא טובים, אלה החיים...
הדבר יצר אצלך משקעים, מוצדקים, שגררו בריחה.
בהיותך אדם חי, רגשי, כנה, מן הסתם לא הצלחת להסתיר את תחשותייך, וזה המקור לריחוק. גם אם לא אמרת את זה, הוא הרגיש את זה. יתכן ופתיחות רבה יותר היתה מביאה תוצאות טובות יותר, אולם הרי אחד התיקונים הגדולים של בני הזוג הוא תקשורת.
בחיים, כפי שאת יודעת, חשוב גם להיות צודק, אבל בזוגיות - אין צודק, יש חכם. "כשהבית ריק, זה לא משנה מי צודק" אומר רמי קליינשטיין, ובצדק רב ... :)
רק את יכולה לדעת, דולי, אם ניתן לפתוח דף חדש. אם הוא נאמן, בעל מידות טובות, תומך, צריך לתת לו צ'אנס - אין מושלם.. יש פתגם כזה, "אם את רואה משהו מושלם, סימן שזה מפלסטיק".
אני מתרשם שיש בך את החכמה והרגישות להוביל את זה למקום טוב, אבל קודם כל את צריכה לסלוח על העבר בלב שלם. אם תצליחי לעשות את זה, את יכולה להביא לשיקום הזוגיות.
עד כאן, ממש בקצרה.
בהצלחה!

שי היקר,
אני מאוד מודה לך על העזרה ולו הקטנה כגדולה שהענקת לי כאן בדיון...אני אקח לתשומת ליבי את כל שאמרת ואעבד נתונים כמו שאומרים...אני מקווה שלא משנה מה יהיו בחירותינו בסוף ואיך יגמר התהליך הזה...שנהיה מאושרים בין אם זה ביחד ובין אם זה לחוד...ושוב תודה ענקית מכל הלב...