החכם - מסתכל קדימה.
הנבון - מסתכל אחורה, רואה את העובדות מנתח.
דבר יפהפה אומר המשורר: החכם יקח את הימים המדהימים האלה, מכיוון שהוא יודע שיש ימים ויש ימים. יש ימים שבהם נשכח את הראשונות, וכאשר יגיעו ימים קשים יותר לכאורה, יהיו כאלה שיתייאשו בשל איחור הגאולה, בשל קשייה, בשל דברים שנראים כאילו אנחנו הולכים אחורה, ולא קדימה. כאשר יגיעו ימים אלה, יהיו כאלה שתיפול רוחם אבל המתבוננים אל כל פרטי ההיסטוריה ששמר להם החכם, יחקרו אותם, ישוו לימינו אנו, ואז לבטח יבינו ויתחזקו ויקבלו כוחות להמשך הדרך.
זה מה שאני עושה כבר כמה שנים. לוקח את ההיסטוריה, לומד את הנסים המופלאים מאז ומעולם, ולוקח אותם לימינו.
העובדה ששרדנו אלפי שנים בגלות, בתחתית שבתחתית.
נס קיבוץ הגלויות.
נס תחיית עם ישראל.
נס תקומת המדינה.
נס הניצחונות הצבאיים, כנגד כל הסיכויים.
עלינו לשמור ולנצור אותם בליבנו.
לא בכדי אומרים אנו את המזמור הזה ביום העצמאות.
זה המזמור של אלה שהתקבצו מכל הגלויות.
של אלה שניצלו מהבור, השבי הסכנות.
ומתוך הקושי הגדול צמחו ועלו.
זהו סיפורו של עם ישראל.
מרביתו של עם ישראל היום מאמין שתקומת עם ישראל היא שילוב מופלא של כוחות נפש אדירים של אנשים אמיצים ועזי נפש בעל שאר רוח, יחד עם עזרה משמיים. בקצוות (החרדים הקיצונים, מצד אחד, ואתיאיסטים מצד שני), יש כאלה שסבורים שהמדינה הוקמה רק בידי אדם. אבל הקצוות האלה מצטמצמים והולכים. כי מי שמתבונן מבין, שאי אפשר לנצח ולעשות את כל מה שעשינו פה במאה וחמישים שנה, רק בכוחנו הדל.
לכן עבורי יום העצמאות הוא לא רק חג לאומי, לא רק חג ישראלי, אלא גם חג יהודי. חג אמוני. חג עם הרבה מאוד משמעות.
אשרינו שזכינו לחיות בדור הזה.
חג שמח!!
