דבר יפה שמעתי מידידי ר' עו"ד יצחק מצרי בשבת
שעברה. "כתוב זאת בעיתון" ציווני, ואכן הדברים ראויים לפרסום, ללימוד
וליישום.
לקראת סוף רשימת התורמים למשכן מופיעים הנשיאים: "והנשאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המילואים
לאפוד ולחושן" (לה, כז).
וידועים דברי רש"י בשם המדרש: "אמרו הנשיאים: יתנדבו צבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרים אנו משלימים... ולפי
שנתעצלו מתחילה נחסרה אות אחת משמם- והנשאים כתיב". במלים אחרות, כשהתורה רצתה לבקר את הנשיאים,
עשתה זאת כמעט באופן בלתי נראה, בסה"כ החסירה אות י' אחת, פעם אחת משמם.
אך כאשר הללו התנדבו (פרשת נשא) התורה לא ייתרה אות
אחת בשמם, אלא עשרות פסוקים ומאות מלים, בפרשה הארוכה בתורה.
ומכאן למדנו, שכאשר מותחים ביקורת, עושים זאת
בעדינות ובמיעוט מלים. אך כאשר מפרגנים ומעצימים, אין לחסוך במלים, אלא לעשות זאת
מכל הלב!
