שיתוף
המסע לאושר - קטע מהפרק השני / שי שגב
"האם כך מדברת אישה מאושרת?" החל להצליף בה הקול הפנימי – "הרי להיות מאושר זה אומר לקבל בשמחה את מה שיש לך. ואילו את היצגת את זה כמקום של פשרה, כמקום של לקבל את הטוב יחד עם הרע. שמעי תמר, זו גישה די תבוסתנית, הגישה שלך לאושר!"
"למה אתה חושב כך, קול פנימי מעצבן שלי?" סנטה בו תמר חזרה; "האם אתה באמת חושב, שבעולם הזה יש ארוחות חינם? האם אתה חושב שאני יכולה ליהנות מבעל, ילדים, עבודה ובית – ללא תשלום המחיר? נראה לי שאתה סתם מנסה לייאש אותי! אתה לא נוהג עמי בהגינות, קול פנימי! האם אתה בטוח שאתה באמת הקול הפנימי שלי?"
"לא, תמר. אני פשוט חושב, שאם את היית מאושרת, לא היית רואה את החיים שלך כפשרה. לא היית רואה את הדברים שאת צריכה לשלם, כמחיר כה כבד ש'אין מה לעשות, אבל צריך לשלם אותו'. אילו היית מאושרת, תמר" – עתה הקול הפנימי הרים את קולו – "לא היית מחשיבה את התמורה שאת משלמת כ'מחיר', והיא לא היתה כה כבדה עלייך".
"אבל מי אמר שהיא כבדה? אתה שמעת את זה ממני?", התקוממה תמר.
"אם אני – הקול הפנימי שלך – מדבר איתך על כך, אם התת-מודע שלך העיר אותי כדי להציק לך, כנראה שכך את חושבת, גם אם לא אמרת את זה!" סיים תת המודע בנימה של ניצחון, למול תמר חסרת המלים.
