בזריז!

לפני שנים השתתפתי בשיעור בספר "דעת ותבונה" של ה"בן איש חי" ע"ה. הרבה לא הבנתי מהתוכן, אולם אהבתי מאוד את פניני החכמה שהיו מתגלגלים תחת השולחן, שיחתם של תלמידי חכמים. באחת הפעמים אמר לי אחד המשתתפים, בקולו העמוק והחזק, למרות גילו המופלג: "אצלנו בעיראק היו אומרים: 'זריזות – חצי מזל!"

המשפט הזה מובן אינטואיטיבית ואינו דורש הסבר, אולם הסבר קל לא יזיק... ובכן, "מזל" הוא תיאור של אנרגיה המגיעה או "נוזלת" אלינו ממרום או ממקורות חיצוניים ולא פנימיים, לעתים טובה (מזל טוב) ולעתים אחרת... לעתים בקצב גבוה ("הרבה מזל") ולעתים בקצב איטי.

אנו נוהגים לומר, כי "מזל" הוא תיאור למשהו שאינו תלוי בנו, בכוחותינו או בכישרונותינו ("היה לו מזל"), ודווקא משום כך יפה הפתגם הזה, שאומר, שכן, יש לנו אפשרות לתרום למזל שלנו – וזאת באמצעות מידת הזריזות – חצי מהמזל הוא בידי שמים, וחצי ממנו, תלוי במידת הזריזות שלנו.

הרמח"ל הוא שהיטיב לתאר את מידת הזריזות, על שני פניה (מסילת ישרים פרק ז'): הפן הראשון הוא, להתחיל לבצע את המצווה כאשר מגיע זמנה, ולא לדחות את תחילת ביצועה. הפן השני והמשלים הוא, שכאשר התחלת לבצע, עשה זאת ללא עיכובים מיותרים.

פסיפס המתאר את רבקה ואליעזר, המצוי בקרית מלאכי

ואכן הזריזות, כפי שהיא מתוארת לעיל, הינה פינה ויתד לתורות האימון וההצלחה – בניית חזון, רשימת משימות, יציאה לדרך והתמדה עד ההצלחה; וכרגיל הכל מצוי ביהדות, אם רק נרצה להתבונן. 

התורה הקדושה שלנו, בשתי הפרשיות האחרונות [ואף בהמשך] מלמדת אותנו שהמוצלחים היו גם זריזים: אברהם כולו היה בבחינת זריזות, ואף לניסיון העקידה השכים בבוקר. בפרשה שלנו, התורה מאריכה בתיאור הזריזות של רבקה עם החסד הרב שעשתה עם אליעזר; בפרשיות הבאות יעקב שגלל את האבן, יוסף שהזהיר את אחיו "אל תרגזו בדרך"; לקראת סוף התורה, זריזותו של משה ביציאה למלחמה, לעומת היעדרה אצל יהושע (שאומרים שבשל כך נוכו לו עשר שנים מחייו) ועוד.

אולם כמובן מבחינתי אחד מסיפורי המופת הוא סיפורו של אליעזר, היוצא בשליחותו של אברהם, המזהיר אותו לבצע הכל בזריזות, ואכן כך עושה, ואף משמים מסייעים בידו. כבר בתחילה, הדרך "קופצת" לו – שמא באמת הדרך קפצה, או אולי היתה זו זריזותו שאיפשרה לו להגיע במהירות, כמו באותם ימים בהם אנו מתעוררים מוקדם ומבצעים הכל ביעילות, ונראה לנו שהספקנו כל כך הרבה?

אליעזר קובע לעצמו את המבחן, ורואה הצלחה כבר עם הבחורה הראשונה שעונה עליו, היא רבקה, למרות שהיה רשאי בהחלט לבחון עוד כמה נשים אחרות, שמא יש טובה ממנה. ובכך כמובן יש בכך רמז משמעותי לרווקים המאוחרים בימינו.

אך שיא השיאים מגיע ברגע שאומרים לאליעזר "מה בוער?" תשב איתנו הנערה עוד קצת, הרי תהיינה להם עוד הרבה שנים טובות לחיות באושר ובעושר? ואליעזר השיב להם באופן נחרץ בפסוק שתמיד מרגש אותי מחדש: "אל תאחרו אותי, וה' הצליח דרכי" – וזו הרי כל התורה כולה על רגל אחת...

זריזות אין משמעה כמובן, פזיזות. פזיזות הינה "זריזות" הנעשית מתוך לחץ מסוים; לחץ של פחד, לחץ של תאוה, או כל לחץ אחר – ופעולה מתוך לחץ היא תמיד בעייתית ומסוכנת. ועל כך נאמר עוד שתי נקודות אלה:

¿ אם נבחן את דברי הרמח"ל ואף נתבונן לעומק הפנימי של מידת הזריזות נראה, כי אין משמעותה דווקא מהירות, אם כי הפועל היוצא שלה הוא אכן מהירות. זריזות משמעה לא לעכב דברים, להתחיל בזמן ולהתמיד, ולא לתת מקום למעכבים, למונעים ולמסיחי הדעת למיניהם, שאוכלים לנו את כל הזמן. אם אתם בעבודה – עבדו; אל תשחיתו את הזמן בשיחות, טלפונים, הודעות דואר ופייסבוק. המיקוד במה שאנו עושים משמעו זריזות, ואין בו כמובן לייתר את הצורך לשקול את הדברים ולעשותם בשום שכל.

¿ כפי שמציין הרמח"ל, את מידת הזריזות יש לקנות, לאחר שקנינו את מידת הזהירות. לאחר שלומדים מה לא לעשות, אפשר לפתח את מידת הזריזות, המאפשרת לנו לרוץ קדימה בעשייה ללא חשש.

בהצלחה!

הכותב הינו עו"ד, מנחה סדנאות מודעות והעצמה

הערות והארות: dr.shay.segev@gmail.com

לבלוג: segevlaw.blogspot.com