שיתוף
"תמיד זכרתי שימיי כאן קצובים. זיכרון יום המיתה תמיד היה כלי חשוב כאשר נתקעתי בדילמות העיקריות של חיי". כך אמר סטיב ג'ובס בשנת 2005.
ואמרו חז"ל, קצת לפניו, שאם אדם מצוי בדילמה קשה, קודם כל ילך לבית המדרש, ישמע ויחכים מאנשים חכמים. ואם לא מצליח לקבל הכרעה, יקרא קריאת שמע, שהיא הסמל לרצון לקבל עזרה והכוונה מגבוה. ואם גם זה לא הולך, שיזכור את יום המוות, שאז לא יועילו - לא הכסף, לא הפרוטקציות ולא האגו - ואז ייכנס לפרופוציות ויוכל לקבל החלטה נבונה.
אם כך, שואלים, מדוע לא יזכור לעצמו מיד את יום המיתה? מכיוון שבאנו לכאן לחיות: "ואלה הדברים שיעשה אותם האדם וחי בהם - כך נאמר, וחי בהם, ולא שימות בהם".
