יום שלישי, 28 ביוני 2011

לדבר אל הקיר??

שיתוף

לדבר אל הקיר??
שי שגב 28.6.2011

"וכתבת לי שיר, כמו שאתה כותב 
אתה ערום ועזוב וחלש ו.. 
כתבת מילים, כי שנים לא אמרת 
את מה שחשבת על עצמך ועלי "
אסף אטדגי
אחד הסיפורים המדוברים ביותר בתורה כולה, למרות התיאור המקוצר שלו – הוא סיפור מי מריבה. סיפור זה מעלה שאלות ללא סוף, הסברים רבים להתנהגותו של משה ותמיהות על הציווי שקיבל. אכן, מקרה מי מריבה הוא אחד המקרים הקלאסיים שניתן לומר עליהם: שבעים פנים לתורה.
המקרה מתרחש לאחר מות מרים. על פי הכתובים, מרים הנביאה הביאה מתנה לעם ישראל, והיא הבאר – "באר מרים". 40 שנה במדבר הבאר הלכה יחד עם מרים, והביאה מים לכל בני ישראל. עם מותה של מרים, הלכה הבאר והסתתרה מאחרי אחד הסלעים. בני ישראל – שהינם כבר הילדים של דור המדבר, מתחילים להתלונן – רוצים מים! הקב"ה מדבר אל משה – אומר לו, קח את המטה שלך, ודבר אל הסלע, ויצאו ממנו מים. משה כועס על התלונות של בני ישראל, צועק עליהם: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?" לוקח את המטה, ובמקום לדבר אל הסלע, כמו שהקב"ה ציווה אותו, הוא מכה בסלע פעמיים, ואז יוצאים מים ומשקים את בני ישראל. הקב"ה כועס על משה, ואומר לו – מכיוון שהכית בסלע, ולא דיברת אליו, לכן לא גרמת שבני ישראל יאמינו בי, ולא תיכנס לארץ ישראל.
כאמור, המקרה הזה מעורר שאלות רבות. מדוע הקב"ה אומר למשה לדבר אל הסלע? ומדוע משה לא מדבר? וכי האם בגלל שהוא לא דיבר אל הסלע, מגיע לו עונש כזה? המפרשים מפרטים סיבות רבות לחטאו של משה, חלק מהן כלל לא מהמקרה הזה אלא ממקרים אחרים. וכלל נקוט בידינו, שאם יש הרבה דעות, כנראה שהמקרה לא פשוט.
כמי שעוסק במודעות אישית, אני מציע כיוון אחד נוסף.
ööö
השתיקה – התכונה הגברית
אחת התכונות הקלאסיות אצל מרבית הגברים, המבחינות בינן לבין נשים, הינה היכולת לדבר בצורה חופשית על ענייני הרגש. גברים יכולים לדבר שעות ארוכות על כל נושא שבעולם, פוליטיקה, ספורט, ולהבדיל כמובן דברי חכמה ותורה. אולם כאשר הדבר מגיע לענייני הרגש – לאופן שהם מרגישים, והבעת רגשות אלה, הם "נתקעים".
חז"ל הגדירו זאת יפה – עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה לקחו הנשים... בדיחה ידועה מספרת כי גבר המעוניין להכין את אישתו הטריה לחיי נישואין, לוקח אותה אל הכותל. ומדוע? על מנת שתלמד לדבר אל הקיר... J
ברירת המחדל של התנהגות בעת ויכוח בין גבר לאישה הינה – הגבר מתכנס בעצמו ושותק שתיקה רועמת, והאישה לא מפסיקה לדבר. הגבר כוחו בשתיקה, והאישה כוחה בדיבור. ומדוע?
מכיוון שגברים, ככלל, לא מדברים לקירות. גברים לא מדברים לסלעים. מה ראיתם יותר – גבר שמדבר לעצמו, או אישה שמדברת לעצמה? תשובה קלאסית של גבר, לשאלה: "למה אתה לא אומר לילד?" תהיה – "בשביל מה לומר לו? הוא יודע לבד" או תשובה שניה – "בשביל מה לומר לו? הוא ממילא לא ישמע לך". אם גבר מדבר, זה בא ממקום שיכלי. זה צריך להשיג מטרה. כאשר הדיבור מכוון שכלית, קשה מאוד להתחבר לצד הרגשי. אישה לעומת זאת, תאמר דברים מהמקום הרגשי. היא תאמר אותם גם אם לכאורה אין בכך תועלת, וגם אם הילד יודע היא תאמר.
הדיבור אצל האישה הוא בגדר צורך. אישה זקוקה לתקשורת, לשיחה. גברים רבים אינם מבינים זאת, ואינם מסוגלים לספק את הצורך הזה. אמר לי פעם הרב יניב, מזל שהנשים כאלה, אחרת לא היינו מדברים.. אילו היינו למדים שיחה מהגברים, היינו יוצאים אילמים.
משכך, גברים נוטים לאגור את רגשותיהם בפנים. בדיחה ידועה מספרת שאישה באה לבעלה ושואלת אותו – "אתה אוהב אותי?", והוא משיב לה: "בוודאי – את לא רואה שאני הולך לעבודה, מביא פרנסה, לוקח את הילדים לגן, מוריד את הפח...". "אז למה אתה לא אומר לי שאתה אוהב אותי?" – "נכון אמרתי לך כשהתחתנו, שאני אוהב אותך? מאז לא חל שום שינוי. אם יחול שינוי, אודיע לך..".

שתיקה – חוסר תקשורת
כי לימדת אותי שתיקה,
ואני עוד מחכה"
קרן פלס
השתיקה אינה מאפשרת תקשורת בין בני הזוג. בהיעדר תקשורת, איכות הקשר נפגמת.
מי לדעתכם גובר על מי? האם יותר נשים מלמדות את הגברים לדבר, או יותר גברים מלמדים את הנשים... לשתוק? נראה לי, במבחן הזמן, שחוסר התקשורת, משתק. בשלב מסוים, אם לא ניתן לתקשר עם בן זוג, מפסיקים לתקשר איתו. במובן זה, השותק כופה את השתיקה על הצד השני, אשר מחפש את הדיבור במקום אחר.

עד מתי?
בעקבות הערה שקיבלתי בפייס חשוב להבהיר, כי השתיקה אינה תמיד חוסכת באנרגיות. אדרבה, לעתים הצורך לשתוק ולאגור, סוחטת אנרגיות עצומות.
גברים יאגרו את רגשותיהם – לעתים לעד. לעתים הם עצמם אינם יודעים מה הם מרגישים ומה המקור לכך [חוסר במודעות עצמית]. ולעתים הסכר נפתח ואז הכל מתחיל לצאת – אם הדבר נעשה בצורה לא מבוקרת, אלוקים ישמור...
מאידך, נשים חייבות להיות מודעות לקושי הטבעי של גברים להיפתח ולדבר על רגשותיהם. בדרך כלל גבר נחות ככל שמדובר בכוח הדיבור על הרגש, והוא לא ייכנס למגרש שבו השליטה הטבעית היא בידי האישה. משכך, האישה חייבת למתן את עצמה, את תגובותיה, אל לה להשתמש במלוא כוחותיה, אחרת היא תרתיע את הגבר שלה מלדבר ובכך יצא שכרה בהפסדה – היא ניצחה בויכוח, אולם הפסידה את התקשורת. גבר שאינו מרגיש בטוח להיפתח בפני זוגתו, לא יעשה כן. היא יכולה לבקש ממנו יום ולילה "דבר איתי" אבל הוא ישתוק. ישתוק – במקרה הטוב, מכיוון שלעתים האגרסיות יוצאות בדרכים אחרות כמו אלימות מילולית או אחרת.
אחת העצות החשובות ביותר של רבי נחמן מברסלב היא "דבר אליו" – דבר אל הקב"ה. שפוך בפניו את כל הצרות שלך, הרגשות. רבי נחמן מעלה לא פעם ולא פעמיים את הקושי של גברים להתחיל לדבר עם ה'. איך אפשר לדבר סתם כך באוויר? למישהו שאתה לא רואה? אבל, אומר רבי נחמן – תתחיל. תלמד. תתרגל. בהתחלה יהיה קשה. אם אין לך מה לומר, תתפלל לקב"ה שהוא יפתח את הסכר.
הכי בטוח לדבר אל הקב"ה... הוא לא יפגע בך, לא יענה לך בצורה צינית; הוא לא ישתמש נגדך בעתיד בדברים שאמרת; והחשוב מכל – הוא לא יגלה את הסוד שלך. ואולי.. אם תלמד להיפתח בפני הקב"ה, תלמד גם להיפתח בצורה הנכונה והמאוזנת, בפני הקרובים והאוהבים אותך...
ööö
40 שנה משה מוליך את בני ישראל במדבר. בשנה הראשונה והשניה הוא ידע משברים קשים – חטא העגל, חטא המרגלים, קברות התאווה, קורח ועדתו. אט אט הדור הזה הלך ונעלם וקם לו דור חדש. 40 שנות עבודה, יש שקט הכל הולך בכיוון הנכון ומשה מתחיל לגלות סימנים של אופטימיות זהירה.
והינה, מגיע מקרה מי מריבה ומלמד את משה, שיש עוד הרבה עבודה. הדבר מוציא אותו מכליו. ובצדק. הוא עוד ידבר על כך בספר דברים. ואף יזהיר את הדור הצעיר, שמא יש בהם "שורש פורה ראש ולענה".
הקב"ה מודע לכך, ומצווה את משה לדבר אל הסלע – לשתף את העם ברגשותיו. להסביר להם את כוח התפילה, כוח הדיבור, כוח התקשורת הבינאישית. אולם משה, שדיבר עם העם מבוקר עד ערב, שלימד אותם אמונה, תורה, ושפט אותם ארבעים שנה – פתאום אינו מסוגל לדבר מהמקום האישי, לומר מה מפריע לו, היכן הם טועים. יש לו כל כך הרבה מה לומר להם, והוא אינו מסוגל. בכעסו הוא מדבר קשות אל העם, אינו מבין את מצוקתם, ו... מכה בסלע.
זו היתה שעה מדהימה, שעת רצון, להטמיע בעם את הנקודה הזאת. השעה הוחמצה. למרבה הצער, השיעור שהעם למד היה שיעור אחר לגמרי. דווקא משה למד את השיעור, שהרי בספר דברים הוא מדבר בצורה חופשית על רגשותיו. הוא משתף, מדגים ומלמד. אבל זה מאוחר מדי. האם גם אנו נלמד את השיעור?