ראייה רוחנית

מה הוא רואה?

המדע לימד אותנו, כי לראות – רואים באמצעות העיניים. עיני בשר. "האדם יראה לעיניים" [שמ"א טז ז]. "אין לו לדיין, אלא מה שעיניו רואות" [סנהדרין ו:]. ככל שלאדם עיניים בריאות יותר, הוא יראה טוב יותר מאחרים.

על מנת לראות, יש צורך באור [משחק מלים מקרי?] אור פוגע בעצם ומוחזר ממנו. אור זה חודר לתוך העין דרך הקרנית והעדשה, ומתמקדות ברשתית. הרשתית מורכבת מרשת צפופה של תאים רגישים לאור, שנקראים קנים/מדוכים. הקנים רגישים לכמות האור, המדוכים רגישים לצבעים השונים. הרשתית הופכת את האור לזרמים חשמליים הנעים לאורך עצב הראיה, מן העין אל המוח. המוח מתרגם זרמים אלו לתמונה שאנו רואים. ראיה בהירה תלויה בכמות האור המשתקף, ובאיכות חלקי העין השונים.

עד כאן לספרי המדע.

התנ"ך, ולאחר מכן מכן ספרי הקבלה, מלמדים אותנו, שהראיה הינה עניין הרבה יותר גבוה. הראיה הינה עניין רוחני. כך, יכול שאדם יראה דברים ברורים גם אם עיניו עצומות. יכול שאדם יראה דברים שנמצאים במקום אחר לחלוטין, ואפילו בחצי השני של כדור הארץ, ויתכן שאדם יוכל לראות מה קורה באיזורי תודעה שונים, כמו בעולמות אחרים.

כך, 48 נביאים ו-7 נביאות העמידה לנו היהדות; ובמקום אחר נאמר שדור המדבר היה בדרגת נביאים. נביאים רואים מראות מסויימים, הקשורים גם לעתיד. ראיית העתיד אף היא סוג של ראיה, קרי זו אינה מעבר למקום ולתודעה, אלא הינה גם מעבר לזמן [בעתיד או בעבר וברגרסיה – בגלגולים קודמים].

אחד מסוגי הנבואה הוא החלום. ואכן ביהדות קיים עניין של החלום הנבואי. החלום המראה לאדם אירועים אמיתיים שיתרחשו בעתיד – תופעה שאין לה הסבר במדע [מעבר, אולי לנבואה המגשימה את עצמה].

בתאריך 28.1.2011 התפרסמה באתר NRG קריאתו של הרב בן ארצי, שקרא לעלות במהירות לארץ ישראל, שכן עומד לתקוף את העולם גל של אסונות טבע. האם היה זה סתם ניחוש של אדם תמהוני, או שבאמת הוא ראה דברים בעתיד? [קישור לכתבה - קראו את הפסקה האחרונה]. רעידת האדמה בניו-זילנד התרחשה ב-22.2.11. הרעידה ביפן התרחשה ב-11.3.11.

כאמור, למדע יש הסברים משלו, אם בכלל, לסוגיות של ראיה רוחנית, שלא בעיני בשר, ובדרך כלל הוא שולל אותם מכל וכל, ויתכן שאף יפנה לפסיכיאטר הקרוב, אדם שמתאר כל מיני מראות שאין באפשרותו לראות. אולם יש דברים שגם המדע אינו יכול להתמודד איתם, ואז למעשה מאיר לנו את הדברים האלה באור אחר לגמרי. היהדות מלאה סיפורים על אנשים קדושים שידעו לראות דברים מעבר לזמן, למקום, למרחב ולתודעה. אולם גם כך יהיו כאלה שיטילו ספק, שאולי הסיפורים מוצאים מהקשרם על ידי החסידים, וכדומה. 

כל זאת עד שמגיעים לסיפורים כדוגמת הצייר התורכי אסרף ארמגן. צייר זה נולד בלי עיניים. לא מדובר באדם שנולד רואה, או עם סיכוי לראיה, והפך להיות עיוור. אלא עם אדם שנולד, פשוטו כמשמעו, ללא עיניים.

האם אדם כזה יכול לראות?

"אף אחד לא יכול לקרוא לי עיוור" אומר אסרף; "באמצעות האצבעות שלי, אני יכול לראות יותר מאשר הרבה אנשים שרואים עם שתי עיניים בריאות". ואכן הדבר ממש פלא. אסרף מצייר באמצעות האצבעות שלו, בתים, עצים, נוף, בצורה מדוייקת, עם גוונים נכונים, כאילו ראה את הדברים ממש.

אסרף טוען, כי הוא "מקבל" את התמונה באמצעות הרגש, סורק אותו ויוצר במוחו טיוטה מדוייקת של הציור, עד לאחרון הפרטים, ורק לאחר מכן עובר לציור בפועל, מערבב הצבעים ומצייר.

אין שום הסבר מדעי לתפיסת המרחב, הצבעים והצורות של אסרף – כיצד אדם שמעולם לא ראה, ואין לו אבר ראיה כלל, מסוגל לצייר בעיניים עצומות דברים שעל פי הטבע הוא אינו מסוגל לראות. פשוט מדהים. בדיקות שעבר אסרף במעבדות משוכללות לבחינת תפקוד המוח שלו מראות, כי בעת שהוא מצייר, מתפקדים במוח כל החלקים הויזואליים, כאילו הוא רואה ממש.  

בסרט "הצייר העיוור" שניתן למצוא ב-youtube, החליטו לבחון את אסרף בבחינה בלתי אפשרית. הובילו אותו לקתדרלה של פירנצה, יצירה אדריכלית מדהימה שבנה פיליפו ברונולסקי במשך 16 שנה, במאה ה-15, המבוססת על פרספקטיבה מסובכת. אסרף לא שמע על המבנה המרשים. החוקרים הביאו אותו למקום, נתנו לו למשש את החזית של המבנה, נתנו לו למשש באופן חד פעמי דגם מוקטן מקרטון, הושיבו אותו מול המבנה. והוא ישב, ושרטט אותו בצורה מדוייקת למול עיני הקהל הנדהם שעבר במקום.

אסרף מצידו, מבקש שאנשים יזכרו את מה שהוא צייר, כציורים יפים בזכות עצמם, ולא "רק" מכיוון שאדם עיוור צייר אותם.

ולסיום, הדבר אף תומך בעובדה שראיה יוצרת מציאות. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" – אם מדמיינים משהו שמאוד רוצים, ומסוגלים לתאר אותו בעיני רוחנו, אנחנו מקרבים אותו אלינו וגורמים לו להתקיים.