
כך, למשל, יש כאלה שתפיסת המציאות
שלהם היא שכולם שקרנים ואין אמון באף אחד, אלא אם כן יוכח אחרת. או שהעולם רע. יש
שגישתם היא אוהבת ומתלהבת, יש אדישה, יש צינית וכן הלאה.
גם לרועי האומה היתה גישת חיים
ותפיסת מציאות משלהם, והיא שהשפיעה על התנהגותם. יש מהם שקל יותר לזהות את גישתם
לחיים, כמו יוסף. גישתו של יוסף לחיים, כפי שבאה לידי ביטוי בהתנהגותו, הינה שבסופו
של דבר, האדם אינו קובע כלום, אלא הקב"ה. וכל שעושה הקב"ה הוא לטובה.
ולכן אין מקום לכעוס ולא להתרעם על אף אדם, באשר הוא שליח של הקב"ה. וכל
מעשיו של הקב"ה הם לטובה. אדרבה, גם אם הם התכוונו לרעה, הקב"ה חשבה
לטובה. וזה העיקר!
ומה איתכם? ■