תהליך פנימי
העצמה יכולה להיות תהליך חיצוני, קרי להיעשות באמצעות אחרים, או תהליך פנימי – המתבצע והנובע מתוך פנימיותו של האדם – במקרה כזה זו העצמה "אישית".
כמובן שנוח לנו שאחרים מעצימים אותנו ונותנים לנו כוח, אולם לעתים אין אחרים בסביבה, או שאיננו יכולים לספר מה עובר עלינו ולכן אינם יכולים להעצים אותנו, ויתרה מזאת, יתכן שדווקא החברים מחלישים אותנו, בכוונה או שלא בכוונה, מתוך רצון טוב או ממניעים אחרים, ואנו זקוקים לאסוף את הכוחות שלנו ולהעצים את עצמנו על מנת שלא להישבר. כיצד עושים זאת?
העצמה הינה תהליך שמלבה את עצמו, כמו רכבת היוצאת לדרכה: בתחילה היא צריכה להשקיע מאמץ רב על מנת לזוז, אך אם היא תתמיד, העוצמה שנזקקה לצורך עצם התזוזה, מיתרגמת לעוצמה של מהירות. כך גם אדם יכול להכניס את עצמו למעין "טראנס" של העצמה ואמונה בעצמו ובכוחותיו עד אשר יגיע למצב שהכוחות שהשקיע על מנת "להרים את עצמו מהקרקע", יהפכו לכוחות שיריצו אותו קדימה.
העצמה שלילית
אם רוצים אנו הבנה עמוקה יותר של תהליך ההעצמה האישית, ודוגמה פשוטה – נתאר לעצמנו סיטואציה שחווינו אותה מאות ואולי אלפי פעמים במהלך חיינו – דווקא מהכיוון השלילי.
לעתים קורה אירוע מסויים שמשבש את שגרת היום שלנו. אירוע צפוי או בלתי צפוי. משהו שמרגיז אותנו. פעולה שלא יצאה לפועל כפי שרצינו. מילה שאינה במקום שאמר לנו מישהו, או אולי אפילו מבט מזלזל או התעלמות. פעמים רבות אנחנו בוגרים מספיק להתעלם מכך ולהמשיך הלאה, ועושים "ויעבור".
אולם לעתים אנו נתפסים באירוע הזה, ואז מתחילים להתעמק בו, לחשוב עליו, להתחבר אליו, לדבוק בו, ומיד מגיעות מחשבות שליליות נוספות הקשורות לכך, כמו העלאת ההיסטוריה, מה הוא עשה בעבר ומה היא עשתה וכדומה, בנוסף לשיפוטיות ["הוא עשה את זה כי הוא שונא אותי"] וכו', וכך האדם מלבה את כעסו ומעצים אותו, עד לשלב שבו הוא לא יכול להתאפק והוא מביע את כעסו בדרכים שונות, דיבור או אפילו מעשה. פעמים רבות הדברים יוצאים מפרופורציה ולאחר מכן מצטערים על כך.
זה גם תהליך של העצמה – אולם מהצד השלילי. ולכן דווקא דברים כאלה יש לעצור כשהם באיבם ולא לאפשר להם ללבות את עצמם, במיוחד אם האדם מכיר את עצמו ו"כבר היה בסרט הזה".
ועכשיו בפן החיובי
אותו תהליך הינו תהליך של העצמה – ראשית, החיבור לנקודות הטובות. לאחר מכן מתן הכוח והכבוד לאותן נקודות. לא לבטל אותן ולא לזלזל בהן – להאמין בעצמנו. שלישית, לזכור מדוע אנו עושים מה שעושים, להתחזק באמונה כי זה הדבר הנכון. רביעית, להתחיל לעודד את עצמנו כי אנחנו מסוגלים, וכך באופן סיבובי להזרים את האנרגיות האלה ולהיכנס למעין טראנס של חיזוק, אמונה, עידוד ויציאה לפעולה, ותוך כדי כך להמשיך בהעצמה.
נסו לתאר לעצמכם לרגע ספורטאים לפני שהם צריכים לבצע פעולה, כמו ריצה. רגע הריכוז, ההתכנסות, העלאת האנרגיות, ואז הפריצה. הדוגמה הקלאסית היא דווקא קפיצה לגובה. חצי דקה של ריכוז, קצת תנועות, ו.. יציאה לדרך – זו בדיוק העצמה.
