יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

זוגיות: משחק התפקידים המתהפך

שיתוף
על מנת שתבינו את הדברים הבאים ואף תפנימו אותם, אני חייב להסביר לכם קודם משהו על - איך המוח שלנו עובד. המוח האנושי פורץ לעצמו דרכים חדשות, ושואף תמיד לשכלל את עצמו, ועל כן יש בו מנגנון מדהים של קיצורי דרך. קיצורי הדרך יוצרים התניות ו"קפיצות", בין פעולה לבין תוצאה. 

דוגמה קלאסית: אחד הניסויים הקלאסיים היה של מדען רוסי שביצע את הפעולות הבאות על הכלב שלו. במהלך תקופה מסויימת הוא היה מצלצל בפעמון, ולאחר מכן שם אוכל בצלחת, ולאחר מכן קורא לכלב שלו לאכול. הכלב היה מגיע, רואה את האוכל, היה נוזל לו ריר מהפה, והוא היה אוכל ושמח עד הגג. עם הזמן, המוח של הכלב למד לזהות את הקשר שבין הצלצול בפעמון לבין האוכל. ובשלב מתקדם יותר של הניסוי, די היה בצלצול בפעמון, והכלב היה מיד מזיל ריר, אפילו אם לא ראה אוכל. 

הדבר נכון גם עם ילדים קטנים - כאשר אנו עושים פעולות מסוימות, שנראות להם כאילו הם עומדים לקבל אוכל, הם מתחילים להתנהג בהתאם. 

מה היה לנו כאן? היה לנו צלצול - הנחת אוכל - ראיית האוכל - נזילת ריר. לאחר מכן נוצר קיצור דרך - הכלב כבר לא צריך לראות את האוכל כדי להזיל ריר, אלא עושה כן מיד עם שמיעת הצלצול. 

באותה מידה, גם המוח שלנו עושה קיצורי דרך כאלה. לעתים הקיצורים האלה מסוכנים עבורנו. במיוחד במשחקי תפקידים, או במלים אחרות - בעת פעולה על פי דפוסי פעולה מסוימים שנוחים לנו בתחילה, ואז חוזרים אלינו כבומרנג. [אגב, אל תיבהלו מהמושג "משחק" או "משחק תפקידים" ככל שמדובר בחיים האמיתיים - הרי החיים הם סרט אחד גדול שאנו השחקנים בו - ואם אינכם מאמינים, שאלו את אלה שפיתחו את תורת המשחקים... ].

ועכשיו - דוגמה מהחיים, כמובן התיאור כאן נכון לגבי גברים ונשים כאחת - נניח לנו זוג שכעיקרון אוהב ומסתדר. תיאור הפעולות שלהם הוא כך: אחד מבני הזוג [נאמר- הגבר], חפץ בקרבת אישתו, ומתקרב אליה, והיא מרחיקה אותו. מתקרב שוב, והיא מרחיקה. הגבר נעלב/כועס ומתרחק. ואז האישה מתקרבת, והם משלימים ושמחים. זהו משחק תפקידים קלאסי. משחק כזה יכול להתרחש ואכן מתרחש בכל זוגיות. הרי לא תמיד אנחנו שמחים, לפעמים אנו זקוקים למרחב אישי, וכדומה. השאלה הגדולה היא, האם מדובר בדפוס פעולה שחוזר על עצמו. האם הצדדים נוהגים כך בדרך קבע. אם זה הדבר, עלול להיווצר מצב מסוכן. 

לפני שאמשיך אני מבקש להסב את תשומת ליבכם לכך שתיארתי בסה"כ דפוס פעולה. לא תיארתי את המניעים והסיבות לכך. יתכן הדבר קורה מכיוון שהאישה זקוקה למרחב בתקופות מסוימות. יתכן שהדבר קורה מכיוון שהאישה אוהבת את החיזור של בעלה וסבורה שכך תקנה אותו. יתכן וזו דרכה לקבל מבעלה כסף, או "טובות הנאה" אחרות, מכיוון שמדובר בבעל קמצן / בעל שאינו מפנק אותה. יתכן וזוהי הדרך שלה להעניש אותו, ויתכן שהיא סבורה שמדובר באמצעי שליטה יעיל. תהא אשר תהא הסיבה, יש צורך להיות מודע להתנייה שעלולה להיווצר לדפוס פעולה זה - קרי לקיצור הדרך. 

במה דברים אמורים? הסכנה הראשונה של הגזמה ב"משחק" כזה, הינה כמובן שהבעל יסרב להשתתף בו - הוא עלול לאבד עניין באישתו, לחפש את מבוקשו במקומות אחרים וכו'. אולם גם אם נניח שהוא מעוניין לשמר את הזוגיות, ופועל כמיטב יכולתו לשם כך, עלולה עדיין להיווצר התניה. 

אם בתחילה השלבים היו אלה: ניסיון לקירבה - דחיה - ניסיון נוסף - דחיה - כעס - האישה מתקרבת/מתקפלת - השלמה [הזוג משלים].
אזי עלולה להיווצר אצל הבעל התניה, שרק לאחר שהוא כועס/נעלב/מתרחק, הוא משיג את מבוקשו. ואז ההתפתחויות עלולות להיות כדלקמן:

במשחק עצמו: ניסיון לקרבה - דחיה - כעס - האישה מתקרבת
ואף בעניינים אחרים: הבעל רוצה משהו - האישה מסרבת/מסתייגת - כעס - האישה מתקפלת

במלים אחרות, אם נוצרת התניה כזאת, לפיה הבעל יקבל את מבוקשו רק אם יכעס, אזי הבעל יכעס באופן מיידי והאישה תתקפל. לא זו בלבד, הדילוג על שלב החיזור עלול לעתים לגרום לפספוס למה שהאישה רצתה - למשל, אם רצתה להשיג כך אהבה, אזי לא זו בלבד, שהגבר לא יחזר אחרי אישתו, אלא רק יראה לה כעס ועויינות. כך גם נוצר האבסורד של החלפת התפקידים - אם בתחילה האישה היתה החזקה, ששלטה במצב באמצעות הכוח להרחיק ולקרב, אזי עתה המשחק התהפך - ועכשיו הבעל הוא החזק, והוא שולט במצב באמצעות הבעת כעס [אם הוא לא התייאש קודם לכן וחיפש כאמור פתרונות אחרים]. ומי גרם להתניה הזאת? ...........

תופעה זו של החלפת תפקידים עלולה להתרחש בנסיבות שונות ומגוונות ולכן תמיד צריך לזכור שזוגיות היא עבודה מתמדת, חשוב מאוד מאוד לשמור על תקשורת נכונה ובונה. צריך להיזהר ולהיות רגישים לשאלה מה בהתנהגותנו גורם כעס או אי נוחות לבן הזוג, שכן לעתים עלולים להיווצר קיצורי דרך והחלפת תפקידים, וצד שהיה למעלה, מוצא את עצמו למטה, צד שהיה חזק, מוצא עצמו חסר אונים. לעתים הניצחון הוא אבי אבות ההפסד. ובכלל, בזוגיות אין מנצחים ומפסידים. בהצלחה!