האם אתם "מחפשים"? אם כן, ודאי שאלתם את עצמכם לא פעם ולא פעמיים את שאלת תכלית הקיום - - - "מה בעצם אני עושה כאן?; למה באנו הנה?"... לדעתי, שאלה זו ניתן לפרק לשלושה חלקים, על פי המשנה הידועה במסכת אבות: עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים...: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. אלה למעשה, שלוש השאלות הקיומיות העיקריות:
שאלה ראשונה - מאין באתי?
מאין באנו לכאן? איפה היינו קודם לכן? האם היינו בכלל? ואם היינו, איפה היינו? האם היינו כבר בעולם הזה? בגלגול אחר? בגוף אחר? ואם כן, למה חזרנו?
שאלה שניה - לאן אני הולך?
האם יש חיים אחרי המוות? האם החיים מסתיימים אחרי 70 שנה? אין המשכיות? ואם אני הולך הלאה - לאן? ומה עושים שם? וכיצד מתכוננים לכך כאן? והאם נחזור לכאן שוב? האם יתכן שאנו הולכים סתם כך לשומקום?
שאלה שלישית - מה תפקידי בעולם?
השאלה השלישית, על פי התנא, הינה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". שאלה זו מקבלת תוקף, אך ורק אם יש לי כאן תפקיד בעולם הזה, שאותו אני צריך למלא ועליו אני אתן דין וחשבון. וגם מבלי שאלה זו, מחפש קלאסי ישאל את עצמו - למה באתי למשפחה הזאת? לעיר הזאת? למה נולדתי בתקופה הזאת? מהן תכונותיי, מהו תפקידי בעולם? מתי אגשים אותו ובאיזה אופן? מהו המימוש העצמי עבורי? מה, אני בא כאן לעבוד, לאכול, לישון, ולשרוף 70 שנה, ואח"כ להיכנס לאדמה? לא נראה שכל העולם הזה והיופי שלו נועד רק כדי להעביר לי כמה שנים, שהן כאין וכאפס לעומת הנצח! ואם יש לי תפקיד - איך אמצא אותו, ואיך אדע שקיימתי אותו? וכיצד בת הזוג שלי והילדים, והמקצוע שלי והתכונות שלי מסייעים בידי להגיע למטרה זו? וכל הקשיים שעברתי - איך הם מקדמים אותי לכך? איזו דרך אני צריך לבחור כדי ללכת בכיוון המתאים להגשמת ייעודי בעולם?
* * * *
שאלת הילד הקטן
ילד קטן שואל את אבא שלו: "אבא, למה אתה עובד?"
האבא: איזו מי שאלה זו, בני? אני עובד כדי שיהיה לנו מה לאכול!
הבן: ואז מה, תאכל, ואז תלך שוב לעבוד כדי שתוכל לאכול עוד? מה, אנחנו מיקסרים? טוחנים מזון?
אבא: מה פתאום, בני! אני גם עובד כדי שיהיו לנו חיים יותר טובים, נוכל לצאת לנופש, וליהנות!
הבן: אבל אבא, הכל עובר - עוד חופשה, עוד בית מלון, בשביל זה אתה עובד?
אבא: ומה עם החינוך שלך? אני עובד קשה כדי שתוכל ללמוד. ולהוציא תואר, ומקצוע!
הבן: ומה אז, אבא?
אבא: תוכל לעבוד ולהתפרנס בעצמך!
הבן: אבל זו בדיוק השאלה אבא ! .... בשביל מה כל זה?
אבא: כי כשתתחיל לעבוד ולהזיע, תשכח את השאלות האלה!!
הבן: אבא, אתה כועס עלי?
אבא: מה פתאום בני, אם לא תשאל, איך תדע?...
* * * *
למה זה חשוב?
למה אנו צריכים להעסיק את עצמנו בשאלות מטרידות כאלה? יש הרי גישה כזאת, של רוב בני האדם, והיא, למה לחפש - עזוב אותך, תחיה את החיים, ממילא לא תצא מהם חי. ולגבי מה שהיה ומה שיהיה - למה לנו עניין בנסתרות? שלמה המלך, בספר קוהלת, קורא להם ה"סכלים", שמבזבזים את חייהם בלחיות הכי נוח ונעים שהם יכולים, ובזה תכליתם. אמנם זו גם גישה, ויש בה הרבה מאוד צדק ואמת - הרי לא באנו לכאן כדי לסבול (עם זאת, יש להבחין בין מטרה לאמצעי!). אולם בסופו של דבר, שלמה המלך סותר גישה זו, ונראה לנו אינטואיטיבית שהוא צודק, גם מבלי שניכנס לטיעונים השכליים של גישת הסכלות.
אישית אני חייב לומר, שמאוד יתסכל אותי לדעת שסתם באתי לפה ל-70 שנה בלי שום תכלית ושום סיבה, ולא משנה מה אעשה כאן, הכל הבל והכל חולף, וגם אם אעשה משהו בעולם הזה הרי בעוד דור אחד או שניים זה כבר יישכח; והנכסים והעושר שאני צובר הולכים לאחרים, שלא בטוח שבכלל יזכרו או יעריכו מה עשיתי בשבילם (למה זה בכלל חשוב שהם יעריכו? שאלה טובה...). משום כך, החלטתי להיות עם עדת "המחפשים". לפעמים עצם החיפוש יש בו תועלת כשלעצמה, מכיוון שאדם שמחפש את האמת, לבסוף ימצא אותה (מה שקשה לומר על אדם שאינו כזה). ובנוסף, אני מאמין שבשלב מסויים בחיים כל אחד ניצב מול השאלה הזאת, בין אם זה בעת משבר, אבדן, לפני סוף חייו, וכו'.
הרב שמואל יניב, בספרו "התגלות - מסע אל האמונה דרך התבונה" שיצא לאור השנה, מתייחס לסוגיה זו וכותב כך:
א. אם היגענו למסקנה שיש משמעות לעולם ולחיים, לא יתכן לחיות בעולם שיש בו משמעות, בעוד שאנו לא נדע אותה...
ב. אם היגענו למסקנה שיש משמעות לבריאה (ורואים אותה שלכל בריה יש תפקיד בעולם) לא יתכן שלאדם לא יהיה תפקיד
ג. אם לא נמלא את תפקידנו, נפסיד את החיים השלמים המלאים, עם תחושת הסיפוק שעשינו משהו כאן.
(כאן יש לי קצת להוסיף, וכנראה אין זה המקום לכתוב על כך - איך נדע שאנחנו באמת בכיוון הנכון... אבל אני מבקש להשוות את זה לרכב: כשהוא נוסע על רמת הטורים האופטימאלית, הוא נוסע הכי טוב, חוסך בדלק ומקסימות מהירות. אולם כשאין המצב כך: למשל, כשהוא נוסעעל הילוך רביעי במהירות 30 קמ"ש - האוטו נחנק; וכשהוא נוסע על הילוך ראשון במהירות 50 קמ"ש - האוטו צועק; אני לא חושב שאנחנו שונים מכך...)
ד. ומסיים הרב - יש בנו איזה חלק אציל, רוחני, המתפעם מההוד המופלא שבטבע, וחש באמונה עמוקה, כי נדרשים אנו לגלות את האמת שמאחרי ההעלם (והעולם נקרא עולם - על שם ההעלם שבו), ומסוגלים לעשות זאת.
