להעריך, להוקיר, לכבד וגם לעשות: מוקדש לגלעד שליט באהבה ובתפילה שיחזור מהר בשלום

I'm here trying to make a living
I ain't living just to die
Never getting back what I'm giving
Can someone somewhere help me justify
Why these strong hands are on the un-employment line
...
?Who's gonna work for the working man
?Hurt, for the working man
!!?Work, Get your hands in the dirt
Who's gonna work off the curse
Work, Brother I'll be damned
Work, If I don't raise a hand
Work, Whose gonna work work work
For the working man, working man

Work For The Working Man - BON JOVI *** CLIP

BON JOVI היא להקת רוק כבד... היא מעבירה את המסרים שלה באמצעות עוצמות, אנרגיות אדירות - כמו שלפעמים אנחנו צריכים לדפוק על השולחן ולצרוח, רק אז יקשיבו לנו....

למי שקצת מכיר את הלהקה הזאת, יודע שהמסר המרכזי שלה הוא שצריך לחיות את החיים. יש אנשים שהם מתים מהלכים; הלהקה מעבירה את המסר, שצריך "לחיות" כל עוד אנחנו בחיים. גם כאן הם מכניסים את המסר הזה - אני לא חי רק בשביל למות... זה מסר חזק מאוד ששווה פוסט אחר, אולם לא בשביל המסר הזה מוקדש הפוסט הזה. הוא מוקדש למסר אחר, חזק מאוד, שלפעמים באמת שווה "לדפוק על השולחן בשבילו".

אומרים החבר'ה האלה, אני נלחם את מלחמת החיים, מנסה להתפרנס, בקושי, אני לא רוצה לחיות רק כדי למות. לצערי, הוא אומר, אני לא מקבל תמורה כפי שאני נותן. אני נותן את הנשמה, אבל לא מקבל בחזרה, מישהו יכול להצדיק למה הידיים שלי ללא תעסוקה? (- שיר מחאה למובטלים). וכאן הוא ממשיך ונותן מסר אמנם ישיר לעניין אותו הוא מעלה, אבל מסר חזק גם לעניינים אחרים. נסו לדמיין את עצמכם עומדים מעל במה, או פודיום, וצועקים ודופקים על השולחן - תחשבו שאתם אומרים את זה למען גלעד שליט, למשל:

מי יעבוד בשביל אלה שעובדים בשבילנו?

מי יתמוך באלה שמכניסים את היד ל.... (בוץ). מי???

מי יתן להם יד?

אני התחברתי לזה מהכיוון של חובת העזרה ההדדית. חובת התודה. אם נביט סביב, נבין שאנחנו לא חיים לבד. אנחנו לא מסתדרים בכוחות עצמנו. נכון - "אם אין אני לי, מי לי..." אבל מצד שני, אם אנחנו חושבים שאנחנו לא צריכים אף אחד בעולם, אין טעות גדולה מזאת!! "כשאני לעצמי - מה אני?" אם נהיה ישרים עם עצמנו, נפקח עינינו ונראה שיחד איתנו יש אנשים קרובים אלינו, שנותנים יד, שלפעמים שוכבים על הגדר בשבילנו, לא פעם ולא פעמיים מכניסים את היד לבוץ בשבילנו. בלעדיהם לא היינו יכולים להיות איפה שאנחנו היום. ללא עזרתם היינו קורסים מזמן. מתי בפעם האחרונה היכרנו להם תודה??? מתי בפעם האחרונה נתנו להם יד??? להורים, לבני הזוג, לחברים הקרובים - מתי בפעם האחרונה עברנו על הרשימה של האנשים האלה ונתנו להם את הכבוד המגיע להם??? מתי הכנסנו לראש שאין מובן מאליו? שזו אחריות שלנו לתת להם יד ולחזק אחד את השני? שזו משימה יומיומית ולא מעשה חד פעמי של לצאת ידי חובה?

העולם הזה נהיה עולם של אגואיזם - אנחנו רק מחפשים איפה השני יכול לעזור לי. איפה המדינה יכולה לעזור לי. לא איפה אני יכול לתרום, לתת ולעזור לאחרים, לא להיות כפוי טובה. האגואיזם מביא לאדישות. אנשים נופלים ולכל היותר הלב נצבט. נכון, כל אחד סוחב חבילה. אבל כאשר זה קורה לאנשים ששכבו על הגדר בשבילנו אסור שזה יקרה!! וזה קורה כל הזמן!

גלעד שליט הוא חייל אחד, אבל הוא לא רק עולם ומלואו בפני עצמו - אלא הוא מייצג את היחס שלנו לכל החיילים. החיילים שקופאים בשמירות, שסוחבים על הגב משקל כבד, שמסכנים את החיים שלהם בשבילנו, שמוסרים את נפשם למען הגנת הם ישראל, שמקבלים מדי יום יריקות וסטירות וקללות ואבנים מכל מיני אנשים וכל מיני ארגונים. הם שומרים עלינו - הם מכניסים את היד לבוץ ושוכבים בבוץ בשבילנו. מה אנחנו עשינו בשבילם?? רק להתלונן? זה לא מספיק!

כאב לב עצום יש לי על יהודי נוסף שנמק בכלא כבר 25 (עשרים וחמש!!!!!) שנים. ומהי אשמתו? שהעביר מידע חיוני לשלטונות הישראליים הרשמיים, וזאת רק לאחר שפעל אצל השלטונות האמריקאיים וניסה להבין מדוע הם מעלימים מידע זה משותפתם - מדינת ישראל! מידע זה, שהעביר יהונתן פולארד, סייע רבות למודיעין שלנו והציל חיים של ישראלים רבים. מדינת ישראל הכירה בו כסוכן שלה והיא מחוייבת להוציאו לחופשי, בדיוק כמו את גלעד שליט, ובמבחן התוצאה, הוא עדיין נמק בכלא בעונש חסר תקדים וממש לא ברור לי מה נעשה עבורו. הוא לא אנס, לא רצח, לא היה פדופיל, לא שדד ולא ביצע עבירה של פגע וברח. כל אלה ישבו בכלא לכל היותר מחצית ממה שהוא כבר ישב. יהונתן פולארד כבר כמעט נשכח מהלבבות, ואסור שזה יקרה!

תושבי "עוטף עזה" בשדרות ומקומות אחרים חיים במציאות בלתי אפשרית במשך שנים. מתי חשבנו עליהם בפעם האחרונה?

שכירים ועצמאים, בעלי עסקים קטנים שמפרנסים את המדינה במסים שהם משלמים ונלחמים את מלחמת החיים. מי יילחם בשבילם?

לו תשמעו לי, קחו עט ונייר, רשמו אנשים מסביבכם להם אתם חייבים תודה - ועוד היום תרימו להם טלפון. "רק רציתי לומר תודה - תודה על אהבתך, תודה על העזרה, על תשומת הלב, על האכפתיות - רק זה מה שרציתי לומר....

ויש עוד כל כך הרבה מה לכתוב על כך, אבל בהקשר הזה - העיקר הוא בעשייה.