יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

צמיחה מנשל הנחש - מעודכן

שיתוף

בשבוע שעבר ביקרתי ב"נחשיה" בצפון הארץ. מצאתי שם משפחה מאוד נחמדה שמצאה לה תחביב מעניין - גידול זוחלים בעיקר נחשים. שוחחנו קרוב לשעה, ולמדתי מהם כל מיני תובנות. אולם התובנה החזקה ביותר שלמדתי מהם היתה על נשל הנחש.

שאלנו אותם מה פשר נוהגו של הנחש להשיל את עורו מדי תקופה, והשיבו לנו, כי זהו חלק מתהליך הגדילה שלו. בכל פעם שהוא גדל, הנחש חייב להשיל את עורו לחלוטין, והוא מצמח עור חדש, המתאים לממדיו החדשים. אפילו אם יישאר חלק קטן מהעור הישן על גופו הדבר יצור עליו לחץ, כאשר יצמח העור החדש, ולחץ זה עלול להרוג את הנחש. עד כאן לתורת הנחשים.

ומכאן לתורת האדם.

האדם סוחב על עצמו הרבה מאוד בעיות קשיים, חוויות טובות ופחות טובות. חלק מתהליך הצמיחה הוא לדעת מה אנו לוקחים הלאה במסע החיים, ומה אנו מותירים מאחור. על מה לוותר, לסלוח או לבקש סליחה. כל אלה הינם מטענים שליליים, שאינם מאפשרים לנו לגדול, ויתרה מזאת, הם עלולים לגרום ללחץ ולנזק.

חודש אלול הוא הזמן להכין את עצמנו לקראת השנה החדשה. הוא הזמן לעשות חשבון נפש: לראות ולחוש כיצד חלפה לה השנה כל כך מהר, כך גם החיים "עפים" להם. האם הספקנו כל מה שרצינו? מדוע לא? מכיוון שתכננו יותר מדי, או מכיוון שנתנו לזמן לחלוף? "מי שלא הולך קדימה – הולך אחורה" – מהן התוכניות שלנו השנה? מה נרצה להספיק? למה נשאף?

"ואבא תמיד אומר,

תעזבהו יום יעזבך יומיים

העגלה נוסעת - אין עצור.

קפצת ממנה היום

חלפו שנתיים

והנה נשארת מאחור."

לאחר מכן עלינו להביט אחורה, לחפש את הדברים הטובים שקרו לנו השנה. מעט האנשים שעושים זאת. רוב האנשים נותנים לחיים לחלוף.
רוב האנשים אינם מתאמצים להיזכר מהם כל הדברים הטובים שקרו להם השנה. הם מקבלים אותם כמובנים מאליהם. זו אחת הסיבות שהם מגיעים לשלב מסוים בחיים, שאינם מרוצים מההישגים שלהם – מכיוון שהם רואים אותם כמובנים מאליהם. קחו לכם ערב אחד, שבו לבדכם, על השולחן, עם עט ונייר – ותתחילו לרשום את כל הדברים הטובים שהיו לכם השנה. נכון, בהתחלה זה יהיה קשה, אולי תזכרו דבר אחר, אולי שניים, אולם אם באמת תתאמצו, פתאום הזכרונות הטובים יציפו אתכם ותראו שהשנה לא היתה כל כך גרועה.

השלב הבא – כאשר אנו רואים את הדברים הטובים שקרו – להודות. אין מובן מאליו. "טוב להודות לה'" – להודות לה', ולהודות לשותפים אתכם לדרך שעברתם, ולדברים הטובים שהשגתם. חזרו לשולחן, וסמנו ליד כל דבר טוב, למי צריך להתקשר ולהודות. האמינו לי – אתם תרגישו הרבה יותר טוב.

לאחר שעסקנו בטוב, צריך לעסוק גם בדברים הכואבים. הם חלק בלתי נפרד מהחיים. איננו משאירים מטענים שליליים – אנו צריכים להקדים ולבקש סליחה, מאחרים, מעצמנו, אולי פגענו בעצמנו, לא האמנו ביכולותינו, פגענו במשפחתנו, ידידינו. עשרת ימי תשובה הם בבחינת "חסד" למי שלא קפץ על העגלה בזמן. העת הנכונה לעשות זאת היא חודש אלול.

אם עברנו נכון את התהליך נוכל להיכנס אחרת לשנה החדשה. בהצלחה!

עני ורש ומרושרש,

מביט בנשל הנחש.

לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.

בהשילי בלי כל חשש,

תרבות של עור אשר יבש,

וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. (מאיר אריאל)