![](https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiPnpBmz4SwaPBZ5vSnOLzitG1UO6AHL74oRKNK3nCCEeOotpZyfL4jIDCrjfKG3AovHcBsHMWKzA1IRdYZwkrNCsHS_NOojNfE_1DJEi2wG9shdwqS07vlH7YbNfPgSU5x0ZUujfXAakof/s200/%25D7%2591%25D7%25AA+15+%25D7%2594%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2599.jpg)
מכל הסיפורים מבקש אני להתמקד
בסיפור קטן על התקופה שלפני שהכל התחיל.
המספרת, רבקה לייטנר היא
היחידה שנותרה בחיים מב
ין 9 ילדיהם של מלמד העיירה, צבי אלימלך לייטנר ורעייתו בריינדל הי"ד. האב היתה דמות חינוכית מהמעלה הראשונה, ואף זכה לכבוד משכניהם הלא יהודים.
שמו של אחד השכנים שלהם בכפר
איבראן' היה בקושי אנדרש. גוי שתלטן וגס רוח. תמיד הוא חרש מעבר לחלקו בגבול
המסומן שבין החלקות שלהם. בכל פעם פלש עוד רצועה ועוד רצועה. חצי מטר של פלישה הפך
כבר למטר וחצי. לשווא בקשה האמא לערוך איתו מדידה מחודשת והוא התעלם.
באותה תקופה ועקב מיעוט פרנסה,
אביה נסע ללמד מחוץ לכפר, והיה מגיע מדי פעם לשבת. בלית ברירה נאלצה האם להמתין בחשש
עד לשובו. עד שהגיע, הגוי כבר כבש רצועה ברוחב שלושה מטרים מחלקת המשפחה.
כאשר הגוי חרש את שדהו, האב
התקרב אליו, שאל בשלומו, ושניהם התיישבו מתחת לעץ ופתחו בשיחה. אמר לו האב – אני
רק רוצה לספר לך סיפור קטן: היֹה היו שני איכרים שלא השתוו ביניהם בחלוקת שטח
האדמה. זה טען שקו הגבול עובר כאן, וזה טען שם, וכך התגלעה מחלוקת על רצועת אדמה.
מה עשו? הלכו לרב. זה טען בכה וזה טען בכה. לאחר שהרב שמע את שניהם, הוא הביט בהם
במבט רציני ואמר – "שניכם פרשתם לפני טענות כבדות משקל. אין לנו ברירה אלא
לפנות לאדמה ולשאול את פיה, למי היא שייכת".
![](https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiqtrZlhhmg7Q-2b771-JwlnWlvPyrmK5YeLIChkXf0pGevOn6MQV_XFvJweRfHjdcMEK16iincWEtBzmen5LM4-EStg86jhimE5vu4CX1QnE5M1sWZVNojTwtCEAcNSqBZ1TmpbCberMfX/s320/8_wa.jpg)
סיים אבי את דבריו לאותו גוי
ונפרד ממנו לשלום.
המשיכה המספרת: מספר ימים לאחר
מכן ראינו את הבלתי יאומן: הגוי עז הפנים יישר את קו הגבול לפי הסימון הנכון בגדר,
ומאז לא חזר לפלוש אפילו בסנטימטר אחד, אלא אדרבה, עזר לנו לחרוש את גינתנו.
סיפור קטן על חכמת חיים יהודית
גדולה... ■