בניית חזון בצורה נכונה - שלב המטרות

כיצד נגדיר את המטרה שלנו?

דיוק:  לא לקבוע עקרונות כלליים. עקרונות כלליים יפים לצורך משפט חזון. כמו להיות החברה המובילה במשק. אבל לצורך מטרות, יש לציין כמה אנו להרוויח, או איזה נתח שוק אנו מעוניינים לתפוס, כמה קילוגרם לרדת, כמהכסף להרוויח, ועוד.

מדידות: צריך לקבוע מטרה, שניתן להעריך ולמדוד באופן אובייקטיבי האם הישגנו אותה.  

מאתגרת: לא מטרה קלה שתגרום לזלזול, ולא קשה, שתייאש אותנו.

תאריך יעד: אימתי תוגשם המטרה. בהתאם לתאריך נוכל גם לבחון את קצב ההתקדמות.

אישית: המטרה מתייחסת אלי. מה אני רוצה לעשות; כמה אני רוצה להוריד/להרוויח; לאיזה שלב אני רוצה להגיע, ועוד. בהשוואה אלי ולא לאחרים.

תוכנית פעולה: המבוססת על האמור לעיל.

קטניס - סקיצה

הילדה המוכשרת שלי ציירה את קטניס מ"משחקי הרעב" 

רחלי שגב, קטניס, משחקי הרעב, 2011

מהדימיון שלה לפני שנה [הרבה לפני הסרט].


זו רק סקיצה לא גמורה. 


אני מעלה אותה למשמרת, 


כי הציור הזה לא הסתיים מעולם... 


ותודה לרחל שתיעדה בזמן אמת!


















לשם השוואה - זו התמונה של קטניס מהסרט


לא מדהים?? 

קריעה

קריעה / שי שגב

קריעה / שי שגב 2012

קריעה,
ניתוק;
שבירה,
שיתוק.

תהום נפערת,
לבד נשארת;
ליבהּ מדמם,
ואין מנחם.

נדם שירהּ,
עמוק שברהּ,
בוכה מרה,
מרה שחורה.

מאגרפת ידהּ,
מרגישה אבודה,
בעצמה מתכנסת,
לאיטהּ נהרסת.

זהו חלק מעובד מציור שציירתי אמש, בשם "קריעה". אקרילי 40*50.

חוּטִים דְּקִּיקִים

חוּטִים דְּקִּיקִים / שי שגב

חוּטִים דְּקִּיקִים נוֹבְעִים מִלִּבִּי,
הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל בְּלִימָה;
פּוֹלְחִים חֲרִירִים עֲדִינִים מִקִּרְבִּי,
מְגַשְּׁשִׁים אֶת דַּרְכָּם כְּסוּמָא.

מִתְקַדְּמִים בַּחֲשָׁשׁ בִּנְתִיבִים אֲפֵלִים,
מְבַקְּשִׁים אֲחִיזָה בְּלִבּך;
בְּרֻבָּם הַגָּדוֹל נוֹשְׁרִים, חָלָלִים,
מִעוּטָם מֵשַּׁחֵר לְפִתְחך.

נוֹקְשִׁים הֵם בַּלָאט, מְחַפְּשִׂים עֲגִינָה,
בְּזִיזִים שֶׁל קִרְבָה עֲדִינָה.
בִּתְחִנָּה הֵם תָּרִים אַחַר מְעַט הֲבָנָה,
מְבַקְּשִׁים הֲכָלָה, אֱמוּנָה.

נוֹפְלִים הֵם שְׁדוּדִים מִמַּבָּט שֶׁל סָפֵק,
מִתְּנוּעָה מְהִירָה שֶׁל בִּטּוּל;
מִלָּה שֶׁל דְּחִיָּה, וְהַכֹּל מִתִּנָּתֵק,
עוֹד אֶבֶן מוּנַחַת, עוֹד גְּבוּל.

גֵּאוּת וְגַם שֵׁפֶל זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה,
יוֹצְאִים מֵיתָרִים בִּתְנוּעָה;
לִבְנוֹת גְּשָׁרִים מְלֵאִים הֵם תִּקְוָה,
מִתְנַפְּצִים בִּתְחוּשַׁת אַכְזָבָה.

כָּל יוֹם שֶׁחוֹלֵף מַפְקִיעַ מֵיתָר,
עוֹד גֶּשֶׁר נִשְׂרַף, עוֹד קֶשֶׁר מוּתָּר;
וְשׁוּב הַתְּמִיהָה – כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר,
כַּמָּה סֵבֶל וְכוֹחַ, כַּמָּה זְמַן עוֹד נוֹתַר

מחילות

מחילות / שי שגב

אֶכְרֶה מְחִילָה מְלִבִּי לְלִבֵּך,
לְקַבֵּל מְחִילָה, שֶתָבוֹא מֶצִידֶך.

לַילָה וָיוֹם, בִּרְעָדָה וּבְחִיל,
לַילָה וָיוֹם, אֶת פַּנָייִך אוֹחִיל.

הֲיִי מֵכִילָה אֶת נִגְעֵי לְבָבִי,
שֶשוּב נָחִילָה בְּחִיבּוּר לֶבָבִי,

שֶתֵדְעִי לִי לִמְחוֹל,
וְאֶת רוּחִי לְהַשִּיב, 

וְנֵצֶא בְּמָחוֹל -
בִּמָחוֹל הָאָבִיב.