הנחיית
מעגלי שיח במסעות, בהשראת "ארבעת המינים" של חג הסוכות
ד"ר שי שגב
הנחיית
מעגלי שיח: עקרונות
הנחיית
מעגל שיח היא תהליך שמטרתו ליצור סביבה בטוחה ומוצלחת לדיאלוג פתוח ומועיל בין
אנשים תוך עידוד יצירתיות. מטרת המעגל עשויה להשתנות בהתאם לבחירת המנחה, למשל:
לימוד בדרך של דיון, אוורור רגשות, שיתוף, יצירת מוטיווציה, גיבוש הקבוצה ועוד.
הערכים
עליהם נשען מעגל השיח:
א. כבוד הדדי
ב. הקשבה ומתן זכות ביטוי
ג. סובלנות לדעות שונות.
העקרונות
היסודיים של הנחיית מעגל שיח הינם:
א. הקשבה
פעילה של המנחה: המנחה צריך לתת לכל משתתף במעגל
הזדמנות לדבר ולהביע את עצמו. המנחה אמור להקשיב לדברים הנאמרים, להבין את הרקע
והרגשות הקשורים אליהם, להגיב לדבריו ובמידת הצורך לפתח את השיח מול הדובר. גם
"תודה על השיתוף" עשויה להיות בזמנים המתאימים תגובה מתאימה וטובה.
ב. כבוד: תפקידו של המנחה ליצור סביבה בטוחה ונוחה לשיתוף, שבה כל אחד מהמשתתפים
מרגיש מוערך ושווה. על המנחה לכבד את כל המשתתפים במעגל, גם אם הדעות שהם מביעים
שונות מדעותיו של המנחה. על המנחה להיזהר משיפוטיות. המנחה צריך להיזהר מתגובות
ציניות, או מווכחנות, גם אם הדובר נוהג בצורה המצדיקה זאת כביכול.
ג. פתיחות
לדעות שונות: המנחה צריך בשאלותיו ובפניותיו
לקבוצה, לעודד את המשתתפים להביע את דעותיהם ותפיסותיהם האישיות. הדבר יעשיר את
הדיון וייצור מרחבים חדשים לתובנות ולמידה פעילה.
ד. ניהול
זמן ותהליך: המנחה צריך לתמרן בין הצורך לאפשר לכל
דובר לומר את דבריו עד תומם, לבין הצורך להקפיד על מסגרת זמנים של השיח. ניהול
הזמן צריך להיות כך שלכל אחד במעגל תהיה אפשרות לדבר, לפחות פעם אחת, ובמקביל –
להשתדל למנוע אריכות מיותרת שתגרום להתיש את המשתתפים. בעיקרו של דבר – תמיד למול
עיני המנחה צריכה להיות מטרת המעגל וניהול הזמן הוא אחד הכלים שאמור לאפשר לו זאת.
מבחינת ניהול התהליך, המנחה חייב לוודא שכללי המעגל נשמרים: שמירה על כבוד של
המשתתפים, הקשבה, בלי ציניות, לכל אחד הזכות לומר את דעתו. כולם שווים במעגל.
וכו'.
ה. סיכום
והפנמה: המנחה צריך לסכם את הדיון בסוף המעגל על מנת
שיוודא הבנה משותפת של המסרים העיקריים וההסכמים ביקש להעביר במעגל, או אלה שהושגו
במעגל (תלוי במטרתו) שנעשו. ראוי שסיכום זה ייעשה כבר בתום המעגל, ובמקרים
המתאימים יש ללוות את הסיכום בעל פה, בסיכום כתוב שיישלח למשתתפים.
המיומנויות
הבסיסיות של מנחה מעגל השיח:
מיומנויות
אלה נועדו לאפשר למנחה להוביל את המעגל להגשים את מטרתו, כפי שקבע אותה.
א. תכנון: תכנון המעגל, מטרותיו והכלים הנדרשים על מנת להוביל את הקבוצה
להגשמתו.
ב. לשאול
שאלות: שאלות מדוייקות וברורות, המקדמות את מטרות
מעגל השיח.
ג. רלוונטיות: היכולת לבנות את המעגל כך שיהיה רלוונטי לחברי הקבוצה, למקום ולזמן.
לרבות שיתוף נקודות או עניינים שונים שעלו במהלך המסע ועל כן מעניינים אותם ובאים
לפתחם.
ד. האזנה
פעילה: להקשיב לדוברים, להבין את דבריהם, להבין את
הרקע לדבריהם. יכולת מיקוד והקשבה במלוא תשומת הלב.
ה. מישוב: משוב חיובי ומעודד את השיח של הדוברים והקבוצה. משוב הכולל שיקוף
והרחבה של הדברים שנאמרו, הודאה על השיתוף וכדומה. לעתים מישוב יכול להיעשות גם
מחוץ למעגל.
ו.
התמודדות עם קונפליקטים וסערות בקבוצה: מעגל שיח עלול לעורר סכסוכים שונים, למשל מחמת דעות שונות של
המשתתפים, או אי הקפדה על חוקי המעגל, הערות ציניות ופוגעניות של חלק מהמשתתפים,
או העדר כוח ויכולת לקבוצה להחזיק את המעגל. המנחה אמור לשלוט בסכסוכים האלה
ולהוביל אותם למקום חיובי.
ז. יחסי
אנוש ויכולת ליצור קשרים טובים עם חברי הקבוצה: קשר
חם ואמיתי. יצירת יחסי אמון. שחברי הקבוצה יבטחו במנחה ויסכימו לשתף איתו פעולה.
חשוב במיוחד במסעות.
ח. התמודדות
עם התנגדויות: כאלה לא חסר. ברמה גבוהה יותר –
היכולת להפוך את ההתנגדות ליתרון ולקידום המעגל.
ט. מודעות
ורגישות: מה קורה בקבוצה. מה קורה עם המנחה מול הקבוצה.
מודעות עצמית מול המשתתפים שונים, עד כמה אפשר ללחוץ עליהם לקבל תשובות, אם בכלל.
ארבעת
המינים
ארבעת
המינים אותם נוטלים בחג הסוכות הינם אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
חז"ל
דורשים בהם מדרשים שונים, והידועים ביותר הם המחלקים אותם לפי טעם וריח:
האתרוג
– יש בו טעם ויש בו ריח. משל לאנשים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
הלולב
– יש בו טעם, משל לאנשים שיש בהם רק תורה אבל אינם מצטיינים במעשים טובים.
ההדס
– יש לו ריח, משל לאנשים שהתנהגותם נאה ומעשיהם נאים.
הערבה
– אין בה לא טעם ולא ריח.
ילקוט
שמעוני אומר שהאתרוג הוא הצדיק, המעולה מכולם, ואילו הלולב וההדס הם הבינוניים.
אולם כמובן אפשר להתווכח על כך ואין כאן מקום להרחיב.
בואו
ננסה לקחת את המדרש הזה צעד אחד קדימה לתלמידים המשתתפים במסע ובמעגל השיח. אנו
פוגשים כמובן נציגים לכל המינים האלה:
האתרוגים: תלמידים שגם מתעניינים לשמוע, מקשיבים, משתתפים במעגל, ומתנהגים
לעילא ולעילא, ואפילו יסייעו לך כמנחה לאסוף את הקבוצה וליצור אווירה חיובית. אם
אתם מפחדים משקט במעגל בדרך ככל האתרוגים יפתחו בשיח, יביעו את דעתם או יתנו תשובה
שממנה יהיה אפשר להתקדם.
הלולבים: תלמידים המעוניינים לשמוע, ללמוד, הם אפילו ישתפו, אולם מצד שני לא
יסייעו באופן חברתי. יתכן וישתתפו ב"ירידות" ציניות על חברים אחרים,
ידברו זה עם זה וכדומה. הם עלולים להכעיס אתכם... הם רוצים שישמעו אותם, אבל אינם
מוכנים לשמוע אחרים...
ההדסים: תלמידים שיישבו בשקט, יקשיבו, יכבדו אחרים, אולם פחות מתחברים
לחומרים, ללימודים, ואולי גם אין להם כוח לשתף. לעתים קשה לתהות על קנקנם. אינכם
יודעים עד כמה הם באמת הדסים, או שהם אתרוגים שאינם מדברים הרבה. תוכלו לגלות זאת
לעתים במעגלים שבהם כולם צריכים לדבר, או בהפעלות אישיות כגון כתיבה יוצרת וכדומה.
הערבות: אין להם רצון ללמוד וגם אינם משתפים פעולה עם המעגל. לעתים רוטנים.
לעתים מפריעים לחבריהם. לעתים מתחצפים, ולעתים סתם שמים את הקפוצ'ון על הראש
ומתנתקים מהקבוצה.
הנחיית
קבוצות בראי ארבעת המינים
א. נתחיל עם מעט הצלבות בין המינים
השונים:
הלולבים
עשויים לחבור לערבות ולהפריע בקבוצה.
ההדסים
עשויים לחבור לאתרוגים ולתת רוח גבית לניהול המעגל בהצלחה.
שלושת
המינים – לולב, הדס, ערבה – עלולים לנהוג בהימנעות. ראו להלן.
האתרוגים
והערבות מועדים לקונפליקטים ביניהם.
ברור
לנו שהעובדה שיש בקבוצה סוגים שונים של תלמידים, בהתאם ליכולות ולמוטיווציה שלהם,
יוצרת קושי גדול בניהול הקבוצה, שכן הניהול המתאים לאתרוגים לא תמיד מתאים לערבות
וכדומה.
ב. סוגי התנגדויות בהתאם לארבעת המינים
האתרוגים
עשויים להשתלט על הקבוצה. להביע את דעתם באריכות. הם עלולים לעתים להתלונן שקצב
הלימוד אינו יעיל. הם עלולים לשאול הרבה שאלות שלאחרים אין עניין בהם. לעתים הם גל
עלולים להתקיל את המנחה בשאלות שאין לו תשובה עליהן.
הלולבים
יוצרים אנטגוניזם בהם שהם דורשים את תשומת הלב אולם אינם מכבדים את האחרים. כאשר
ישמעו דעה נוגדת את שלהם הם עלולים לתקוף, להתווכח ולא לתת מקום לדעות נוגדות.
ההדסים
עלולים לנהוג הימנעות. הם שקטים, אולי יוצאים לשירותים. אמנם אינם מפריעים אולם
אינם משתתפים. לא תמיד קל לזהות את ההימנעות שלהם, דווקא מכיוון שהם ילדים טובים.
הערבות
הם אבי אבות ההתנגדויות. יחד עם הלולבים הם עלולים להיות חצופים, בוטים, ועוד. הם
עלולים להיות ציניים ולא לכבד את חוקי המעגל.
ג. התמודדות
1. בשלב הראשון ראוי שנדע לזהות את הסוגים
השונים של המשתתפים. שהרי כל אחד מהם מצריך טיפול שונה. האתרוגים והערבות מצריכים
הכי הרבה יחס. את האתרוגים צריך לגרות ביידע, לספק להם תשובות לשאלות. אבל יחד עם
זאת לא לגרום להם להתגאות על היחס הטוב שהם מקבלים. את האתרוגים צריך לאתגר. את
הערבות צריך לקרב. לתת להם יחס אישי, לגרום להם לכבד אותך כמנחה בזכות הקרבה. את
הערבות צריך להעצים על ידי הטלת משימות שונות, ולעודד אותם כאשר יחוו הצלחה.
ההדסים
יגרמו הכי פחות הפרעות. ואם שני המינים הראשונים מאתגרים אתכם, תוכלו פשוט לאפשר להם
להיות כפי שהם. הם לא יפריעו לכם ותוכלו להתמקד במינים הבעייתיים יותר. בדרך כלל
אם תפנו אל ההדסים באופן ישיר ותבקשו מהם תשובה, הם ישיבו לכם, ולו על מנת לכבד
אתכם. זהו כלי שראוי להשתמש בו – לעתים אנחנו מעלים שאלה בקבוצה, ולעתים מפנים
אותה למישהו ספציפי.
לגבי
הלולבים, מניסיוני מעטים הם הלולבים שממש יפריעו. יהיו יותר לולבים שפשוט אינם
נרתמים לעזור. אבל תוכלו להיעזר בהדסים ובאתרוגים לארגן את הקבוצה, להתיישב, לתת
מקום וכדומה. יחד עם זאת יש לולבים מהסוג הציני, המתנשא, שחושבים שהם מבינים
ויודעים הכל. לעתים "לולבות" כזאת מידבקת וסוחפת את הכיתה ואז יש
להתמודד איתה בהתאם.
נשתדל
להפריד בין הסוגים שעלולים להשפיע זה על זה. למשל נשתדל להפריד בין שתי ערבות שלא
ישבו ייחדיו. אמנם יש מקרים שבהם אתה מפריד ביניהם ואז אין להם שום מניעה לצעוק זה
לזה משני עברי הקבוצה. נשתדל שלא להושיב לולב ליד ערבה. נעדיף להושיב הדס ליד לולב
וערבה אולם נזכור שהם עלולים להיסחף אחריהם. לולב יכול לשבת ליד אתרוג, הם יכולים
לגרות זה את זה לדיון פנימי, אנחנו צריכים לזהות זאת ולהעביר את הדיון למעגל.
2. לאחר שזיהינו את הסוגים השונים ננסה
למפות את הקבוצה. כמה אתרוגים יש? כמה לולבים? כמה ערבות? מי נותן את הקול המרכזי
בקבוצה? בהתאם לקול המרכזי בקבוצה, אם יש, נשתדל להנחות את הדיון. אם הרוב הוא
אתרוגים, אז נכוון את השיח לרמת אתרוגים, ומעט פחות מכך, על מנת לאפשר לאחרים
להתחבר. אם הרמה היא ערבות, נצטרך להשתמש ביותר משחקים, הפעלות יותר דינמיות, תוך
מעגלים קצרים יותר, על מנת להרגיל אותם לדינמיקה. האם הרמה היא לולבים – נצטרך
בעיקר לגרות אותם שכלית ולעורר דיון משמעותי, תוך כדי כך שנעבוד איתם על כיבוד
חוקי המעגל.
חשוב
מאוד ללמוד עליהם ממעגל למעגל ולא למהר לשפוט את התלמידים. למשל, יתכן ותלמיד
מסוים שהתחיל כלולב, ילמד לכבד את חוקי המעגל ויהפוך לאתרוג. יתכן ותלמיד שהתנהג
במעגל מסוים כערבה, עשה זאת מנסיבות חיצוניות וזמניות, ותוך כדי המסע יהפוך להיות
מין אחר. במיוחד אם תצליחו ליצור איתם קשר טוב. יתכן ותלמיד שהוא הדס ייגרר אחרי
הלך הרוח בקבוצה אם לא תצליחו להשתלט עליו, או במקרים שבהם המעגל ארוך ומתיש באופן
כללי או יחסית לאותו יום, הוא יהפוך מהדס לערבה. במלים אחרות: תהליך האבחון האמור
לעיל נועד לשרת אותנו כיצד לנהל את המעגל בצורה המיטבית, אולם לא לשפוט אותם.
כמובן
שבמהלך השיח מול המורה אפשר להתייעץ איתו כבר בשיחת ההיכרות האם יש תלמידים שצריך
לשים אליהם יותר לב, וכדומה. וגם להתייעץ איתו תוך כדי המסע.
3. אם מצאתם שהקבוצה הטרוגנית ואין בה קול
דומיננטי, אלא פיזור בין ארבעת המינים השונים, חשוב לבצע את ההנחיה באופן משולב
ומאוזן, כך שיינתן מענה לכל המינים השונים:
אתרוגים
ולולבים: מתן מענה לצרכים האינטלקטואליים. לעתים יש אפשרות לתת לאתרוגים וללולבים
לנהל את השיח או חלק ממנו. לעתים יש צורך לתת להם משימות אישיות, שיתנו לכם מענה
באופן אישי מחוץ למעגל.
לולבים:
הקפדה על חוקי המעגל תוך כדי כך שנותיר אותם בשיח בלי לאפשר להם להשתלט עליו. אם
אנחנו רואים שיש דעות מנוגדות באופן קיצוני, לא נעורר דיון על נושאים נפיצים
בחברה.
הדסים:
פניה אישית בבקשת מענה אולם לא לדחוק אותם לפינה עם שאלות מביכות מדי. במקום מעגל
שיתוף, הפעלות אישיות, כמו כתיבה, תרגיל בדד וכו, שמאפשר להם להתמודד עם הדברים
לבד בלי חובה לשתף אותם. לאפשר מעגלי "פופקורן" במקום לחייב כל אחד
להשיב. רמת לימוד שתאפשר להם להשתתף בלי לחשוש מטעויות.
ערבות:
חומר יותר קליל, העצמה, הפעלות, משחקים. פעמים רבות הפעלות פיזיות דווקא (כמו ODT)
ופחות אינטלקטואליות.
כמובן
שהדבר מצריך יכולות הנחיה דינאמיות. אפשר להקל על הצורך להיות ורסטילי, בכך שנכין
את המערך בהתאם עם כלים שונים בהם נוכל להשתמש במידת הצורך.
4. בנוגע להשלמת העבודה מחוץ למעגל:
אתרוגים
(ולולבים): אפשר להעמיק איתם, להשיב לשאלות שלהם, לסקרן אותם.
לולבים:
לפרגן להם על הידע אבל לדבר על ליבם שראוי להתייחס יפה לחבריהם.
הדסים:
להתעניין בהם באופן אישי, לנסות לפתוח את סגור ליבם לשיתוף, להעניק להם ביטחון.
ערבות:
להתחבר איתם, לנסות להעצים אותם ולרתום אותם לתהליך.
5. זכרו – מעגלי שיח הם חלק מהמסע וחלק
מהתהליך האישי שהתלמידים עוברים במסע. שימו לב גם לתהליך הקבוצתי. כיצד התחלנו את
היום הראשון ומהי המגמה בימים הבאים. חלק ממדד ההצלחה שלהם הוא היכולת לשנות את
מצב הצבירה של הקבוצה.
בהצלחה!
