כשהכל נראה אבוד
ואין תקוה,
יחד - לא לחוד,
נמצא תשובה !
שינוי שמתחיל בפנים,
שלב אחרי שלב,
מול העננים,
נתחיל עכשיו !
(אהוד מנור)
לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו באמצע החיים, רחוקים מאוד מנקודת המוצא, והנקודה שבה אנו נמצאים לא כל כך נראית לנו. למשל, נמצאים עם עוד 30 קילו עודפים מאז החתונה, או הזוגיות לא כל כך כמו שהיתה, אולי הקריירה מדשדשת, והגוף קורא לשינוי. פעמים רבות הגוף קורא לשינוי, אנו עוצרים, מייסרים את עצמנו, וממשיכים באותה דרך, ואז שוב פתאום מתעוררים כאשר יש סימן נוסף - מישהו שואל אותנו, מה קרה שהשמנו, או לאחר מריבה, או כאשר שוב המשכורת אינה מספיקה, או כשמצלצלים אלינו מבית הספר, מכיוון שהילד עשה עוד שטות, וחוזר חלילה.
אדם יכול לעבור חיים שלמים תוך פסיעה בדרך לא רצויה, מבלי שיאסוף את הכוחות לעשות את השינוי - למה?
מכיוון שבמיוחד בדור הזה, אנו רוצים את השינוי במיידי. רוצים את מטה הקסם, שיחזיר את ימינו כקדם - לחזור להיות בן 20, לחזור להיות אהוב, לחזור לחלומות הגדולים להצלחה בתחילת הדרך, שהילד יחזור להיות הילד החמוד והמתוק שהיה בגיל 6. וכדי שהדברים יעשו במיידי, אנו נוטים לעשות דברים דראסטיים. למשל: להתחיל דיאטת מלפפונים, או ללכת שלוש פעמים בשבוע לדיקור סיני לדיכוי התיאבון, או לחפש זעזוע במערכת היחסים, להחליט שאני מפסיק לעבוד וכו' - אבל האמת היא שכל ישותנו מתנגדת למהלכים כאלה, ולכן הם טובים כל עוד הם משקיטים ומשתיקים את המצפון; אולם ברגע שזה מתחיל להציק, ולאיים על אורח החיים הנוכחי, כל הגוף והנפש מתנגדים לכך.
וזה עוד לפני שהתייחסנו לצד השני, קרי לבן הזוג, לחברים / שותפים לעבודה, וכו'.
אמנם, נכון, לעתים אין מנוס משינויים דראסטיים, למשל לאחר התקף לב ח"ו חייבים לשנות אורח חיים, או אם מפטרים אותך מהעבודה זו הזדמנות למצוא עיסוק חדש, וכו', אולם בד"כ שינויים דראסטיים לא יובילו אותנו לשום מקום.
אז מה כן עושים?
* קודם כל עלינו לשבת עם עצמנו ולשאול - מה מפריע לי? מה קשה לי עכשיו? מה הייתי רוצה? ומהם הצעדים שאני צריך לעשות על מנת להוביל שינוי כזה? האם הצעדים האלה תלויים רק בי, או גם באחרים מסביבי?
* אם מדובר בדברים התלויים רק או בעיקר בי, הבעיה יותר קלה. המקרה הקלאסי הוא דיאטה. אם מדובר בדברים התלויים באחרים, המצב הרבה יותר מסובך, מכיוון שהסובבים לנו יתנגדו לשינוי, גם כאשר מדובר בהחלטה שלהם, ומקל וחומר כשאנו רוצים להוליך אותם לשינוי כזה.
* השלב השלישי הוא השאלה מה אני צריך לעשות על מנת להשתנות. ושם המשחק הוא צעד קטן אחד בדרך למטרה. למשל, להתחיל לעשות הליכות פעם בשבוע; לאכול טיפה פחות; לנסות ולצאת עם בן הזוג קצת יותר; קצת יותר שיחות נפש. לאחר מכן לגשש - איך אני מסתדר? בסדר? אסור להיות נלהב מדי. למשל, אפילו לא להסתכל על המשקל, רק להרגיש כיצד ההיקפים יורדים, ואתם מרגישים קל וטוב יותר. לאחר מכן לאט לאט להגביר את הקצב, כפי שאפשר והגוף מאפשר ורוצה, וקורא לכם, והכל מבלי לחשוב שאני מוותר על דברים אחרים.
אם עושים את זה נכון, לאט לאט נביט אחורה ונראה, שנכון שאנו התקדמנו בקצב איטי מאוד, אולם התרחקנו מאוד מאותה נקודה בה התחלנו, לכיוון היעד. ואז, לאחר כמה חודשים מישהו מסתכל עליך ואומר - "וואוו, איך רזית!" או את מסתכלת על בן הזוג ואומרת - פתאום אני אוהבת אותו יותר, וכן הלאה.
התנגדויות
כלל ברזל הוא לדעת ולהיות מוכן לכך, ששינוי מהווה איום על הסביבה שלנו, ועל כן הסביבה תתנגד. אם, למשל, נחליט לטפל בעצמנו ולעשות הליכות, נהיה פחות בבית, אפילו קצת, ואם זה יקרה 4 פעמים בשבוע, הילדים ירטנו, בן הזוג ירגיש אולי קצת נזנח. נכון שבהתחלה כולם היו מאוד מפרגנים, למה שלא תעשה דיאטה? תתחיל להיראות בן אדם, אולם "לא על חשבוננו"... וזה עוד קטן, מכיוון שבמקרה שמדובר בשינוי קריירה, או בניסיון לשנות את חלוקת התפקידים בבית וכדומה, ההתנגדות תהיה הרבה יותר משמעותית.
בעניין זה הכלל הוא פשוט - השינוי שלנו חייב להיעשות בצורה טבעית, ללא הצהרות גרנדיוזיות, מתוך החלטה פנימית. אם זה יקרה אצלנו באופן טבעי, המהלך ילך בצורה קלה יותר, וישפיע על האחרים, גם אם הם לא ישימו לב לכך. כמובן מבלי להצהיר כי הכוונה היא לשנות את האחר. ככל שנאמין בדרכנו החדשה ונשדר שטוב לנו איתה, גם הסביבה תקבל אותה.
שינויים דראסטיים - בריחה
אחד המאפיינים של שינויים דראסטיים לא אמיתיים, הוא שאנו נוטים לדחות אותם. למשל - "לאחר החגים מתחילים בדיאטת רצח"! זה נותן לנו היתר לזלול עכשיו, מתוך הרגעה שאחרי החגים נכפר על העוול שאנו עושים כעת. או "איך שאני מסיים את הפרוייקט הזה אני עוצר ומתחיל לטפל במשפחה שלי וכו'". אבל האמת היא שאיננו מתחילים בדיאטה, ואיננו פתאום מתחילים "לשרוץ" בבית, וממילא המשפחה לא צריכה שנהיה כאלה פתאום. פעמים רבות זוהי עצת היצר הרע שלנו שהולך איתנו "הפוך על הפוך".
הפתרון הוא הפוך - רוצה להתחיל בדיאטה ואתה באמצע החגים? מצויין, תתחיל עכשיו, טיפה להוריד מהתפריט, צא לטיול קטן. מתגעגע למשפחה? מרגיש שאתה לא משקיע מספיק? אל תחכה שיסתיים הפרוייקט, צא היום רבע שעה יותר מוקדם (לא שלוש שעות), חבק את ילדיך, דבר איתם קצת. כך עושים זאת נכון.
בהצלחה!
