כל אחד והסיפור שלו,
תסתכלו תסתכלו, למעלה מי יודע?
למטה יש תמיד כאב גדול!
שלמה ארצי
מלים אלה מבטאות את מה שכולנו אולי יודעים, אולם לא כל כך מפנימים - לכל אדם יש בעיות משלו, בכל משפחה יש נסיונות וקשיים. תמיד אנו רואים את המשפחות, החברים, הקהילה, מבחוץ - "למעלה" - הכל נראה ורוד ויפה, דשא ירוק ונחמד. אבל האמת היא ש"למעלה - מי יודע" האם אפשר באמת לראות את האמת והמציאות היומיומית מעבר לחיוכים המתוקים? האמת היא ש"למטה יש תמיד כאב גדול".
נשמע נורא, נכון? נשמע כמו ספר קוהלת "הבל הבלים, הכל הבל"... "אין חדש תחת השמש"... לאן הדברים צריכים לקחת אותנו? לא לקנא. לא לשאול את האישה - "למה .... יודעת לעשות כך וכך ואת לא יודעת?" ולא לשאול את הגבר "למה .... יודע לפנק את אשתו ואתה לא יודע?" ולא לשאול את הילדים "למה... תלמיד כל כך חרוץ, וילד כל כך טוב, או כל כך מסודר, ואתה לא מסוגל?" שכן על מנת להשוות למישהו אחר, צריך להיות במקומו - כלומר לדעת בדיוק מי הוא ומה הוא, מה יתרונותיו ומהם חסרונותיו, ולזה לעולם לא תגיע.
למעלה מי יודע? ראית דברים יפים - אבל האם אתה יודע מה קורה למטה, במציאות, האמת?
אני קורא בימים אלה ספר בשם "קליידוסקופ משפחתי" של מטפל מקצועי בשם סלוואדור מנוחין (פרטים עליו יש בהמשך קישור זה) - מטפל מקצועי במשך 30 שנה. את הספר שלו הוא פותח במלים הבאות: "מעולם לא פגשתי הורה שאינו בטוח כי הורים אחרים מטפלים בבעיותיהם בדרך טובה יותר. כל אחד יודע, שבעיותיהן של משפחות אחרות מטופלות כראוי ונפתרות באורח הגיוני. הורי ידעו זאת, וכן ילדיי. "המשפחה האמריקנית הטיפוסית" המתפקדת היטב, מוסיפה להיות נושא קבוע של סרטי הקולנוע ושל המגזינים והטלוויזיה. הכל יודעים איכשהו שזה מיתוס, אך מיתוס זה הוא הרסני, הואיל ובחיינו האישיים אנו תמיד מפגרים אחריו. וכך נראים לנו מאמצינו הגדולים ביותר ככישלון".
מניסיוני האישי, כשאתה מסתכל קצת מסביב (ולא צריך לחפש הרבה), אתה רואה, שאין משפחה שאין לה את הכאב שלה. אלה הם החיים. כל אחד צריך להתמודד עם משהו. אל תחמירו עם עצמכם. אל תחשבו שאינכם יודעים לחנך, אם אתם רואים שהילד סוטה מהדרך; אל תחשבי שאינך אישה טובה, אם את רואה ממול את האישה האידיאלית, או שבעלך אינו בעל טוב, ולהיפך. הכיוון הוא "עשה טוב" - עשו את המקסימום שאתם יכולים, בתום לב, תוך אמונה בצדקת הדרך; אתם יכולים להיוועץ, לפתוח את לבכם לשמוע את האחרים, להתחזק ולתקן, אולם אל תחמירו עם עצמכם. קבלו את עצמכם, אהבו את עצמכם, וכך תוכלו להתמודד עם הכאבים הפרטיים שלכם.
