אתמול, 30.4.2018 התקיים
במינהלת פולין מפגש מעניין עם ד"ר Grażyna Pawlak, יו"ר מועצת המנהלים של מכון/קרן פרופ' משה שור, המצוי
בוורשה (לדף
של המכון בפייסבוק; אתר המכון), ועם הרב
ד"ר משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל במכללת נתניה, בנוגע לתערוכה החדשה
בישיבת חכמי לובלין. כן השתתפו נציגים מהמינהלת, נציגים מגנזך קידוש השם ומדריכי
פולין.
על הרקע לתערוכה
ניתן לקרוא במאמרו של
ד"ר פינצ'וק באתר מקור ראשון. ד"ר פינצו'ק הציג מצגת מרתקת על
התצוגה בצירוף דברי הסבר.
יש כלל ידוע שברגע
שספר יוצא לאור, הוא גם יוצא מהארון, במובן זה שכל אחד יכול לפרש אותו כרצונו. כך
גם כמובן בנוגע למיצגים ויצירות אמנות, אבל תמיד מעניין לדעת למה התכוון המשורר.
כך גם השתתפתי לפני כשנה וחצי במפגש עם האדריכל
שהיה ממתכנני כיכר הכיסאות בקרקוב, ואת רשמיי העליתי בבלוג שלי.
כמה מלים על המכון
פרופ' משה שור היה
אחד מהדמויות המשמעותיות של פולין במאה ה-20. בגיל 25 כבר קיבל את הדוקטורט שלו,
עשה לו שם עולמי במחקר היסטורי פילולוגי בשפה השמית העתיקה. (מעניין שגם כיום המכון מתמקד בהוראת השפה, ראו להלן).
בשנת 1923 הוא מונה
כרב של בית הכנסת הגדול (לנאורים) בוורשה (ברחוב טלומצקה), ועשה שם נפשות לעניין הציוני. שימש כרב
בית הכנסת עד 1939. מעניין שבנייתו של בית הכנסת החלה בשנת לידתו של פרופ' שור,
1874.
שימש כנציג היהודים
בסנאט הפולני (הסנאט הוא הבית העליון).
בתחילת המלחמה הוא ברח
לרוסיה, נכלא וסיים את חייו בבית כלא ברוסיה בחודש יולי 1941.
 |
| מתוך דף הפייסבוק של המכון |
בית יתר תפקידיו
הקים והיה רקטור במכון למדעי
היהדות בוורשה. היתה זו מעין אוניברסיטה יהודית, בה התגאתה הקהילה בוורשה,
ומשכן הקבע שלו היה במתחם של בית הכנסת.
לזכרו של פרופ' שור
הוקמה הקרן בשנת 2003 בסיוע קרן רון לאודר. משרדי הקרן שוכנים ברחוב טווארדה 6,
משכנו של בית הכנסת נוז'יק.
ד"ר פבלק
מציינת, כי הפעילות המרכזית של המכון היא לימוד השפה העברית. זו הדרך הקלה להקל על
הציבור את ההתקרבות ליהדות. אם מתחילים לספר להם כמה מצוות יש, זה מרחיק. כשאתה
לומד עברית, היא אומרת, אתה נוגע באותיות, מתקשר לשפה, וכך דרך לימוד העברית
לומדים על החגים, המורשת וכו'.
המכון מנסה מדי פעם
ליזום פעילויות לטובת מדינת ישראל. כמו המחווה שעשו לחגיגות ה-60 של המדינה.
הרב מאיר שפירא
ד"ר פבלק
מציינת את אישיותו המיוחדת ורבת ההשראה של מהר"ם שפירא, ואכן גם התצוגה
מתמקדת בו ונועדה לכבד את זכרו, כיוזם הישיבה, כמו גם נועדה לסייע לחזק את הזהות
היהודית. עבורה הוא מסמל איש שמוכיח שמצד אחד אפשר להיות חסיד ואדוק, אולם מצד שני
להיות מודרני ובעל חזון. אדם ריאליסטי שייצג את מדינתו בסיים הפולני.
 |
| מתוך דף הפייסבוק של המכון |
בכניסה יש חדר
נוסף, בינתיים ריק. מיועד ליהדות, מבוא להכרת היהדות. הועלתה הצעה שהוא יהיה מוקדש
לחסידות ויתכן שכך יהיה.
בעת חנוכת התצוגה
החדשה התקבלה במתנה תמונה של הרב שפירא מאת נאוה סמל ז"ל. התמונה הוצאה מן
התצוגה, על מנת להכין מעטה מזכוכית שיגן עליה מפני גניבה. במסדרון וליד התמונה
הגדולה של הרב שפירא נשמעת מוזיקה.
אחד מעיקרי התצוגה
מבחינתה הוא הביוגרפיה של הרב שפירא. אנחנו מכירים אותו על פי שני המיזמים הגדולים,
אבל פחות מכירים את הביוגרפיה המרתקת שלו, ולו משום סיבה זו שווה להתאמץ ולקרוא את
אבני הדרך בחייו, אפילו אם זה באנגלית..
ובקצרה: נולד בשנת
1887. מגיל 7 עד 13, למד אצל מלמד. מגיל 13 הוא לומד אצל הסבא שלו. בגיל 14 הוא
מוסר את השיעור הראשון שלו בבית הכנסת הגדול במקום מגוריו. בגיל 16 הוא כבר נבחן
בבחינות לרבות. 10 ימים הוא נחקר שתי וערב!! שלאחריהם מקבל אישור (סמיכה) לרבנות.
בגיל 23 מפרסם את ספרו הראשון. בגיל 24 הוא כבר מתחיל לכהן כרב וגם מתחיל בפעילות
ציבורית. בגיל -36-35 הוא מביא בפני ועידות של אגודת ישראל את המיזמים הגדולים
שלו. בגיל 37 הוא מניח את אבן הפינה לישיבה. שתיפתח 6 שנים לאחר מכן. בגיל 46 הוא
מתמנה לרב של העיר לודז', זןמ קצר לאחר מכן הוא נופל למשכב קצר ימים ונפטר. 30,000
איש הלכו אחר ארונו. פחות משנה לאחר מכן אישתו מלכה נפטרה גם היא. היא נקברה בבית
הקברות אוקופובה בוורשה. בשנת 1958 עצמותיו הועלו והוא נטמן בהר המנוחות בירושלים.
התצוגה
הקהילה פנתה
לד"ר פבלק וביקשה ממנה להקים את התצוגה. התצוגה הקודמת לא היתה אטרקטיבית
דיה. התקציב היה זעום וגם לגביו ניתן היה לקבלו רק אם יסיימו את הכל עד דצמבר
2017, ולכן היה לה חלון זמנים מצומצם.
בחודש יולי שעבר
היא הגיעה לישראל ונפגשה עם גנזך קידוש השם
לקבלת סיוע. לזכותה ייאמר שהיא מנסה להסתדר עם התקציב המועט ואף את הנסיעות לישראל
היא עושה על חשבונה.
על כן, הם לא רואים
כעת את התצוגה כמושלמת, אלא אדרבה יש עוד מה לחשוב וכיצד לפתח ומוכנים לשמוע
רעיונות. הבעיה היא חוסר בתקציב. על הפרק, למשל תרגום לעברית של המידע המצוי
בתצוגה (שכיום מופיע באנגלית ובפולנית).
השאיפה היתה שאחד
החדרים ישמש לארכיב, מעין ספריה, אולם כנראה שזה לא יצא לפועל מכיוון שזה לא
שימושי. החדר יהיה עדיין חדר לימוד אך עם מולטימדיה.
בתצוגה ניתן לראות
את לוח הדף היומי לשנים 1938-1945, שנות הזעם. במשך כל אותה תקופה אנשים המשיכו
ללמוד. יש תיעוד על "סיום" שנעשה בשנת 1945. ידוע גם על הרב צבי תלמוד
אשר הכין במיידנק יומנים ולוחות שנה של "דף יומי" לעזרת הלומדים.
ארכיון לובלין
יש בלובלין ארכיון
ובו מסמכים רבים שבשל בעיות תקציביות לא ניתן לגאול אותן (לפחות אפשר לצלם) ואף לא
לתרגם. כל סיוע יתקבל בברכה.
במסגרת הארכיון
ניתן לעשות חיבורים מעניינים של כרטיסי קבלה של תלמידים, ומה היה עליהם. למשל
תלמיד בשם אהרון לבל (Lebwohl Aron) – תעודת לידה (נולד 16.4.09) מסמכי קבלה לישיבה (12/31) ושמו
ברשימות של מיידנק (מס' אסיר 3144). והרי אנחנו רואים במסמכים את מסלול חייו, עד
לתחנה האחרונה. מדובר במסמכים רבים שלא יסולאו בפז ויש המון עבודה ומחקר שעדיין
מחכה למי שירים את הכפפה.
דוגמה נוספת
למסמכים כאלה הינה של התלמיד קלמנוביץ שלמה. ניתן לראות את כרטיס הקבלה שלו
בישיבה, ולאחר מכן אנו נתקלים בו שוב בדפי עד – נרצח בטרבלינקה (תמונות מצורפות).
כמו כן בארכיונים יש
2000 מברקי ברכה שנשלחו לישיבה לרגל אירוע חנוכתה.
לא ניתן לקבל
מסמכים אלה מהארכיון, מכיוון שאלה נחשבים כיום כמסמכים היסטוריים של לובלין, אולם כאמור
ניתן לצלם אותם.
לסיכום, מטרות התצוגה
·
כבוד לרב מאיר שפירא ופועלו.
·
חיבור וקירוב לזהות היהודית.
·
בעתיד: מתן פנים לשמות התלמידים בישיבה.
·
בעתיד: היכרות עם עולם החסידות.
המפגש היה מרתק
ומעשיר, ואני מודה לד"ר פינצו'ק ולד"ר פבלק. וכמובן למינהלת שיזמה אותו אפשרה לנו עוד מפגש מרתק עם נפשות פועלות בפולין.
במהלך המפגש קיבלנו פולדר יפה, סרקתי והעליתי אותו לנוחיותכם.
במהלך המפגש קיבלנו פולדר יפה, סרקתי והעליתי אותו לנוחיותכם.
