ארבעת לוחות הברית - היום הרביעי לעומר

קטע מן הקריאה בתורה, שקוראים בדיוק היום, היום הרביעי לעומר

היום ארבעה ימים לעומר.

את היום הזה אני מקדיש ל... ארבעת לוחות הברית. כן, רבותיי, היו ארבעה, לא שניים. (ותודה לה' על ההארה הזאת מהבוקר). הרי השניים הראשונים לא נזרקו ולא נגרסו. הם היו קיימים בדיוק כמו הלוחות השניים. וכמאמר חז"ל: "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון."

ואת זה אתם יכולים לקחת לאן שתרצו... אבל אני לוקח את זה למקום של ההיסטוריה – שאי אפשר לעולם להבין את ההיסטוריה של העם היהודי בלי להבין את הרעיון הזה.

בחג הפסח, אנו מציינים:

פסח – סימן הגאולה.

מרור – סימן השיעבוד.

מצה – המסמלת גם את לחם העוני וגם את לחם הגאולה.

רבן גמליאל היה אומר - מי שלא אמר את שלושת המונחים האלה, לא יצא ידי חובתו בפסח. שמא לא הבין את המהות של חג הפסח.. 
והלל הזקן? היה כורך הכל יחד - מבחינתי, זה אותו רעיון. 

ומה עם יום הזיכרון ויום העצמאות הצמודים זה לזה?

ובאותה נשימה, אי אפשר לדבר על השואה בלי לדבר על התקומה.

וידוע מאמר יפה של חז"ל, שאם אתה רוצה לדעת היכן נמצאת העיר, חפש את בית הקברות שנמצא מלפניה. כי אלמלא אלה השוכבים בבית הקברות, לא היו קיימים אלה החיים היום.

כפי שכותבת התורה כבר בהתחלה: ויהי ערב (גלות) ויהי בוקר (גאולה) – יום אחד. יום. אחד. המורכב משני החלקים האלה גם יחד.

וגם בטבע, חיים חדשים לא יווצרו לפני שהחיים הקודמים התאיינו. והצמח החדש לא יצמח לפני שירקב גלעינו.

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

זו המהות של שברי הלוחות (השבר והניתוק) והלוחות (התיקון) – המונחים גם יחד.

- הסדר הנכון... 

אבל חז"ל אומרים לנו עוד משהו חשוב, שהקב"ה תמיד מקדים תרופה למכה. זאת אומרת, שתהליך הגאולה, שמתממש במלואו לאחר הנפילה, מתחיל עוד לפניה. רק שלא תמיד אנחנו רואים את הדברים מראש, אלא בדיעבד.

את היסוד הזה ידעו היהודים בכל הדורות והוא חיזק אותם. כי ידעו שלאחר הירידה תבוא העלייה. וכתבו שאם ראית דור שצרות באות עליו כנהר, דווקא אז חכה לגאולה, כי היא תגיע.

כן, כן, זה גם מה שאמר האבא למויישלה בליל הסדר האחרון בוורשה...  

לוחות ושברי לוחות – מונחים בארון.

- מבט של נצח

ארבעה ימים לעומר – נצח שבחסד.

המבט של הגאולה הוא המבט הרחב. הרואה את כל הדרך. הרואה את הקלקול וגם את התיקון. את הירידה וגם את העלייה. את הגלות והגאולה. את החושך ואת האור. את האבל וגם את הנחמה. את הכישלון ואת ההצלחה. ואז מבין שהכל מכלול אחד.

הכל חסד.  

ואנחנו? עם הנצח.

- מבט של אמונה ממי שהיה שם... 

בלי שהדברים תואמו, הבוקר ידידי ורעי הרב בן אור שריקי מנהל ישיבת כפר מימון (איתם חזרתי ממסע לפולין לפני שבועיים בדיוק), ביקר הבוקר אצל הרב סיני אדלר, וראו את דבריו. אכן, עבור יהודים החיבור הזה, עד כמה שהוא קשה, הוא טבעי וברור. זהו חיבור שמגיע עד ברית בין הבתרים שבין אברהם אבינו לבין הקב"ה, שכבר אמרתי עליה, ואומר שוב ושוב – זהו האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה.  

- הרהורים להעמקה ולעיון:

1. מה יותר משמעותי, הלוחות או שברי הלוחות?

2. מה נקראים שני לוחות הברית – השניים או הראשונים? או אולי המכלול? ומדוע?

3. היכן לדעתכם עבר קו השבר בלוחות? מה היה צד אחד – אנכי ה' אלוהיך ולא יהיה לך אלוהים, וכל השאר צד שני? או אולי בחלק העובר בין מצוות בין אדם לחברו לבין אדם למקום?