יום ראשון, 25 במרץ 2018

המסר הגדול והחשוב ביותר של חג הפסח

שיתוף

בשבת שעברה הייתי בלובלין, פולין. עיר זאת איכלסה טרום השואה 43,000 יהודים. מיד לאחר שגורשו להשמדה (רובם לבלז'ץ ומיעוטם למיידנק)  הנאצים ימ"ש עברו עם דינמיט בית בית והחריבו את כל הבתים ברובע היהודי בלובלין, כך שלא נותר ממנו זכר. כך, למשל, במקום בו עמד בית הכנסת הגדול של המהרש"ל, שהכיל 3000 מקומות ישיבה (!) עובר היום כביש מהיר. ובמקום בו עמדו בתי תפילה ובתי מגורים, מסביב לטירת לובלין, יש מדשאות, קניון ועוד. דווקא בשבת זאת קיבלתי את תובנה משמעותית מאוד שארצה לשתף אתכם כאן.  

לליל הסדר יש משמעות מיוחדת, ותפקיד מיוחד ומוגדר במורשת היהודית – זהו החג בו מתכנסים אנו, כל בני המשפחה, על מנת להעביר את המסר האמוני החשוב ביותר הכולל שלושה שלבים:
לוח זיכרון במקום בו עמד בית הכנסת
הגדול של לובלין
(הצילומים שלי - ש.ש.)
שלב א': הקב"ה כרת ברית עם אברהם, לפיה יתן לו את הארץ. לברית שני שלבים עיקריים – "ידוע, תדע".
שלב ב': הקב"ה קיים את החלק הראשון של הברית בעת יציאת מצרים – "ברוך שומר הבטחתו".
הלכך, במשך דורות רבים – הועבר המסר המרכזי של ליל הסדר, שכפי שהתקיים שלב ב', יתקיים גם שלב ג'.
בליל הסדר אנו מזכירים את שלושת השלבים – הברית, יציאת מצרים (דווקא היציאה), ובהמשך: התפילה לקיבוץ גלויות וגאולה שלמה. 

כל ההליכים והתהליכים האופפים את ליל הסדר נועדו להעביר ולהטמיע את המסר הזה מדור לדור. מדוע?
כאן עמד בית הכנסת הגדול של לובלין.
היום עובר כאן כביש ראשי (מימין)
ושביל להולכי רגל
מכיוון שבתקופת הגלות, מה שיתן כוח לתקוה לחזור לארץ, הוא כוחה של האמונה בקיומה של ההבטחה. לכן אנו פותחים במלים: "ברוך שומר הבטחתו לישראל..." והיא (ההבטחה) שעמדה לנו – מכיוון שבכל דור ודור עומדים עלינו, ואלמלא הביטחון בקיומה של ההבטחה, היינו מפסיקים לייחל "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
לתוקף המהותי של עניין זה התוודעתי דווקא בלובלין. אנשים גורשו מהונגריה באמצע שנת 1944. אלה ששרדו חזרו הביתה לאחר פחות משנה, אבל הבתים שלהם כבר לא חיכו להם. ליהודי לובלין לא היה לאן לחזור. גם אם מאוד מאוד נרצה להקים מחדש את בית הכנסת המהרש"ל לא נוכל, כי עובר שם כביש ראשי. למעשה, המבנה היחיד, היחיד, שהצליחו להציל בלובלין, ואף הוא לאחר מאמצים דיפלומטיים, ולאחר קרוב ל-60 שנה מתום השואה, היה של הישיבה.
ועתה הכל מובן – אברהם עובר בארץ, הוא טרם קיבל את הציווי של "לך לך". הקב"ה מבטיח את הארץ לו ולזרעו. אברהם שואל, כיצד אתן סימן לבניי, שהם יקבלו את הארץ גם לאחר שנים? כיצד יקבלו סימן שלא יתייאשו? איך נוכל להבטיח שגם לאחר 1500 שנה במרוקו, פולין וצרפת, אנשים ימשיכו לקוות?
על כך כורת איתו הקב"ה את הברית בין הבתרים. גר יהיה זרעך. אמנם יהיה גר. אולם בצורה מדוייקת הוא יצא. יצחק נולד בפסח. בני ישראל יצאו ממצרים בדיוק 400 שנה לאחר מכן. בעצם היום הזה. זו ההוכחה.
לאחר שיצאנו ממצרים קיבל המלך ציווי מיוחד שלא להרבות לו סוסים, על מנת שהעם לא יתפתה לחזור למצרים. ככל שמדובר בתקופת השואה, נוצר מצב שבו בתי היהודים הוחרבו, או שהשתלטו עליהם עמים אחרים ולא איפשרו להם לחזור. הכיוון: ארץ ישראל.

מסביב לטירה - כאן עמדו בתים של יהודים. היום - דשא
הרבה יהודים התאהבו בגולה. משל למה הדבר דומה? לילדה שיש לה טבעת מפלסטיק. ובא אביה ומעוניין להחליף את טבעת הפלסטיק בטבעת זהב. והילדה בוכה וצועקת וצורחת, אבל האב נאלץ לעשות זאת, ומאמין שיום אחד תבין הילדה, מה המתנה שקיבלה.
הגולה אף פעם לא היתה המקום שלנו. 
וקרה הפלא האדיר הזה, למרות שבמשך 2000 שנה עברו ונלחמו על הארץ הזאת רוב האימפריות, ולמרות כל האתגרים, הארץ האירה פניה דווקא אלינו.
היום, בחלוף שבעים שנה, ברור לכולם שמדינת ישראל הינה סיפור הצלחה לא יתואר. סיפור עוף החול של העם היהודי. הנתונים לא מפסיקים לזרום, ונערך היום גם כנס גדול בשם זה. אסור לנו לשכוח מה היה בקום המדינה. סכנת הקריסה הכלכלית, הסכנות הבטחוניות. מכל אלה הצלחנו לקום, קומה זקופה.
ב-30 השנים האחרונות אנו רואים עליה ברמת החיים בכל קנה מידה. תושבי הארץ הוכפלו, הילודה גדלה, תוחלת החיים הוארכה ב-7 שנים, רזרבות המט"ח הוכפלו כמעט פי 30, החוב הלאומי פחת מאוד, הוצאות הביטחון (כחלק מהתוצר) צומצמו פי 4, הסיוע האמריקני (כאחוז מהתוצר) פחת פי 7, הייצוא הכולל שלנו גדל פי 10, האינפלציה ירדה מ-18 אחוז לשנה, לפחות מאחוז אחד. השקל הפך להיות מטבע חזק ויציב.
הצמיחה במשק הישראלי הציבה אותו במקום השני ב-OECD, סיכוני האשראי פוחתים, הדירוג העולמי עלה, ההכנסה הכספית של משקי הבית גדלה, מספר המפרנסים גדל, האבטלה צנחה.
ישראל הפכה יותר ויותר אטרקטיבית. בממוצע עולים ארצה בשנה כ-25,000 עולים, וחוזרים לישראל 10,000 יורדים, לעומת 15,000 יורדים, שרובם עולים שלא הצליחו להיקלט. למרות כל הצעקות והקשיים כביכול, ישראל מדורגת במקום ה-11 ברמת האושר. תופעת בריחת המוחות נבלמה, והם חוזרים ארצה ונקלטים כאן בעמדות הובלה. מערכת הבריאות שלנו במקום ה-9 במדד הבריאות העולמי. שיפור ניכר בתוצאות בחינות הבגרות, ועוד ועוד ועוד. כל מי שמעוניין מוזמן לעיין בספר ולהיווכח בפני עצמו במה שנראה כנס של מאה השנים האחרונות.
ישלי שיעורים של שעות ארוכות על הפלא הגדול הזה של תקומת עם ישראל, שככל שעוסקים בו יותר, מבינים עד כמה הוא גדול – וכל המרבה, משובח.
התפקיד שלנו כהורים-מחנכים, הוא אפוא להעביר את המסר הזה לילדינו, כפי שהעבירו לנו במסגרת שרשרת הדורות. אלא שכיום הדבר הרבה הרבה יותר קל, מכיוון שאפשר להבין ולראות בעיניים – ברוך שומר הבטחתו לישראל! 

פסח כשר ושמח לכולנו.  

חשוב להבהיר, כי אין באמור לעיל בכדי להפחית ולו במאומה מהצער העמוק מהאסון העצום שניחת על היהדות והיהודים בתקופת השואה. השואה היא מחיר כבד מאור בכל קנה מידה. והצלחתה המטאורית של המדינה שלנו היא גם הנחמה שלנו וגם הנקמה שלנו.