לבקשת
הקוראים אנחנו מתחילים מדור חדש, מדור המתייחס לענייני השעה השוטפים והבוערים. בדרך
כלל אני מעדיף לעסוק בענייני תורה, אם כבר יש הזדמנות, אולם כאן, כאמור לבקשת הקהל
ננסה לשלב בין השניים.
שאלה
שאקטואלית במהלך השנים האחרונות, ועתה אף יותר, מתייחסת, איך לא, לראש הממשלה
שלנו.
מזה
למעלה משנתיים אני מביע מדי פעם פליאה, כיצד הוא מסוגל להמשיך הלאה, למרות כל
האנרגיות הרעות המופנות כנגדו. בין אם נכונים הדברים ובין אם לאו, אני מכיר מעט
מאוד אנשים שמסוגלים לפתח עור של פיל כנגד אנרגיות רעות.
בסדנא
שאני עורך אני נוהג להמחיש למשתתפים מה קורה לאדם שמפנים נגדו מחשבות רעות, אפילו
לא דיבורים, רק מחשבות. והתוצאה – מדהימה.
אנחנו
מכירים דוגמאות שונות של אנשים שהותקפו בתקשורת. יש כאלה, שדי היה בפוסט ויראלי
אחד בפייסבוק כדי לגרום להם להתאבד. לא בכדי חיבר אריק אינשטיין את השיר: "אז
איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי". דוגמאות אחרות של מנהיגים בארץ
ובחו"ל שהתמודדו נגד התקפות וקרסו. יצאו מכליהם. התפטרו. התמוטטו. אין אח ורע
למתקפות על נתניהו – לא במשך הזמן ולא באינטנסיביות.
בשבוע
שעבר ידידיה מאיר ציטט את אמנון אברמוביץ' אומר את הדברים הבאים: "כאשר
מבשרים לבנימין נתניהו ולשרה וליאיר, שניר חפץ עד מדינה, צריך לעשות את זה בליווי
של קצין העיר, רופא וזריקת הרגעה."
עצם
העובדה שהאדם המקורב אליך ביותר מפנה עורף, ולא משנה מה יאמר עליך, די בכך כדי
לגרום עגמת נפש נוראית. ושלא לומר שהוא הופך להיות עד מדינה. והאם יעלה על הדעת
שאדם שהיה צמוד אליך לא יידע לפחות דבר אחד או שניים שיכולים להכפיש את שמך, לשון
המעטה?
כאשר
אני שואל את עצמי, מה הייתי אני עושה, לי ברור – עם ההתקפה הראשונה הייתי שם את
המפתחות, אומר 'תודה רבה' ובורח.
וצודקים
אלה האומרים, שכאשר כל אדם שהוא, נתון תחת מתקפה שכזאת, הוא לא יכול לתפקד. אבל עינינו
רואות תופעה לא ברורה, שנתניהו מצליח לתפקד דווקא לא רע. ושלטונו יציב.
ואני
שואל את עצמי – איך? איך הוא מצליח לתפקד? האם זה מעיד על גדלות נפש יוצאת דופן?
או חלילה על סוג של אוטיזם? שלא אכפת לו מה אומרים עליו, הוא ממשיך בדרכו ומחייך
ומנופף בידיו, ומשיב תשובות ניצחות לכתבים בסוג של זחיחות מבטלת, 'אין כלום כי לא
היה כלום'?
אילו
יכולתי לשאול את נתניהו שאלה אחת בלבד, זו השאלה שהייתי שואל אותו.
אבל
מכיוון שהוא שם, ואני כאן, נתמכתי באילן גדול, רבי נחמן מברסלב, שמלמד אותנו כיצד
להתמודד עם מחשבות טורדניות, עם חששות ופחדים שתוקפים אותך וטורדים את מנוחתך עד
כדי כך שלא מאפשרים לך לעבוד ולהתנהל.
רבי נחמן אומר לך –
עשה שבת!
"והעצה הכללית לזה הוא, שפתאום יעמוד האדם וינוח וישבות, ויהיה שב
ואל תעשה במחשבתו."
אומר
רבי נחמן, בשיא הפשטות, שאם אתה רוצה להתגבר על מחשבות טורדניות, פשוט אל תחשוב
כלום. ברור, נשיב לו, אבל זו בדיוק הבעיה, שאיננו מסוגלים להפסיק לחשוב על החששות,
או הכעסים, או העלבונות שלנו!
והוא
ממשיך ואומר: "וזה
בחינת שבת, שבתוך כל הטרדות והבלבולים והרעיונות הרבים והמחשבות יבטל את עצמו
לגמרי וינוח וישבות, בבחינת שבת..."
ונראה לי שכוונתו היא, שאם אנחנו מתרגלים נכונה (מלשון
תירגול) את השבת, אנחנו יכולים להגיע גם ל"שב ואל תעשה". במה דברים אמורים?
אם אדם שומר נכון את השבת, הרי הוא עושה בששת הימים את מלאכתו. וכאשר מגיעה השבת
הוא שובת לחלוטין מעשייה וממחשבה על ימות החול, ועובר ל"מצב שבת". הוא
מתמקד בשבת, במשפחה, וחושב שכל מלאכתו עשויה, והוא מדחיק ומבטל את כל המחשבות
והטרדות הקשורות לימי החול, כאילו אינן קיימות. ולאחר שיוצאת השבת הוא חוזר ועוסק
באותם עניינים.
ואם
תרצו, אומר לעצמו האדם – הרי עכשיו שבת. אינני יכול לעשות מאומה בנוגע לאותם
ענייני החול. אם כך, מדוע שיטרידו אותי? אני עושה חסימה. שבת. שב ואל תעשה ממחשבות
אלה. וכך אני יכול להתמקד בשבת וליהנות, ואף לקבל עוצמות. שהרי אם אמשיך ואעסוק
במחשבות האחרות, גם לא אוכל לפתור מאומה, וגם שבת לא תהיה לי.
אומר
רבי נחמן, שאם תירגלת היטב את השבת, תוכל גם בימי החול לנהוג כך. אם בא לך עניין
מסויים שאתה יכול לפתור אותו באופן מיידי – אדרבה, עשה כך. ואם אינך יכול לפתור
אותו, עשה שבת! הקפא אותו עד שיגיע זמנו – דיה לצרה בשעתה.
בואו
נתחיל בזה שאם אנחנו יושבים עם בני המשפחה לסעודה. או עם חבר טוב, קודם כל נכבה את
הטלפון הנייד. זה גם סוג של שבת.
גם
בעבודה. להתמקד במה שאנו עושים. ולהחליט ששום דבר לא יפריע לנו. זו העצה של רבי
נחמן. וזו אחת המתנות שהשבת הביאה לנו.
אינני
יודע אם נתניהו משתמש בה... אבל ראוי שאנחנו נלמד לעשות כן.
ד"ר שי שגב - סופר, מנחה סדנאות ומדריך מסעות לפולין (משולב בסדנאות). לפרטים על המסע הקרוב בחודש יוני 2018, אוכל כשר למהדרין, לחצו על הקישור הבא:https://www.drshaysegev.com/polin/n/
