 |
| "שקיעה" - שי שגב 2011 |
במים נוגעת,
ואיתה מביאה -
לעולם רגיעה....
זמן להוריד הילוך,
ולהתחמם תחת הפוך -
משפחות מתאחדות,
ובשמחה מתייחדות.
הפרחים נסגרים,
בעצמם מסתגרים,
ותריסים מוגפים
על ילדים עייפים.
השמים מאדימים
וצללים אחרונים
נזרקים אל הים -
ועוד יום נעלם...
ואני כך עומד
ואת ימי מודד;
וכאן, על הגשרון,
מגיעה לה שעת חשבון -
כיצד עבר לו יומי?
[אני שואל את עצמי];
האוכל לומר באופן אמיתי,
שהגשמתי היום את תכליתי?
לעתים, אני מביט בסיפוק
ולעתים - מסכם באיפוק;
לעתים אני מאושר,
ולעתים - העצבות תגבר.
ועם כל זאת, וכל עוד אני חי,
ובטרם אעלה על יצועיי,
על כל מה שיש אודה לאלוקיי;
אתפלל ואבקש עד בלי די,
שגם מחר - השמש תחייך אלי! :)
