ה"אני" החדש

"עכשיו אני כי ההוא הלך
עכשיו אני כי הייתי מוכרח...
לתפוס מעלית מלמטה למעלה,
זה כמו חללית למעלה והלאה.
התגעגעתי אז באתי - חסר לכם אידיוט?
חכמים שכמותכם, כבר מזמן לא יצא לי לראות.
הפחדן שהיה כאן קודם - טוב שהוא הלך!
התגעגעתי אז באתי אני שמח כל כך."

ארקדי דוכין והחברים של נטאשה

"עכשיו אני". קישורים: * מילות השיר * הקליפ המקורי * השיר באיכות טובה

יש אמרה כזאת על ספרים: "לצאת מהארון" - כשאדם כותב ספר, או מחבר שיר, הוא שם ביצירה שלו את עצמו, גופו ונפשו, אולם כל אחד ימצא לו את הפרשנות שלו לאותה יצירה.... יתכן וימצא אותה פרשנות לה התכוון המשורר, אולם אין זה הכרחי....

מאז שאני זוכר את עצמי, יש לי מן תכונה כזאת לחפש משהו פנימי בכל דבר, לחפש משמעות; לא תמיד אני מוצא, אבל אתם יודעים, לפעמים זה אתגר למצוא משמעות במקומות שאחרים מוצאים רק שטות... יש לי חוש כזה שמזהה פוטנציאל למשמעות, במיוחד בשירים, ואז אני יכול לשמוע אותו בלי סוף, עד שירד לי האסימון... וכשהוא יורד, אני יודע שאני יכול לשחרר את השיר ולעבור לשיר הבא.

אז הינה אני נפרד היום (באופן חלקי כמובן) מהשיר המקסים הזה של ארקדי דוכין שהיה איתי חודשים ארוכים ארוכים, לאחר שהבוקר "קיבלתי" את זה. עד היום חשבתי שהוא מדבר על שני אנשים שונים, אבל היום הבנתי, שהוא מדבר על אותו אדם, אותו גוף (ואם לכך הוא התכוון - זה פשוט שיר גאוני); וכמובן שזה מתחבר ליהדות, איך לא, הרי הכל מתחיל ונגמר שם... אז בואו נתחיל.

הכוח להשתנות ולתקן

זה לא חדש, ולא סוד, שאנחנו בנויים משני חלקים - הגוף הפיזי מצד אחד, והחלק הרוחני (הנשמה) מצד שני. לגוף יש הדרישות שלו ולנשמה הדרישות שלה. יחד הם מהווים את ה"אני". האם אנחנו יכולים להשתנות? האם אני יכול ליצור "אני" חדש? הרבה פעמים אנחנו אומרים בתגובה לביקורת שמופנית אלינו: "תשמע חבר, זה אני, אין מה לעשות, אם אתה אוהב אותי, תאהב אותי כפי שאני, אם לא, חפש לך חבר אחר". ונשאלת השאלה, האם באמת איננו יכולים להשתנות?

ובכן, חבריי, ככל הנראה שאנחנו טועים, אפשר להשתנות. אין יאוש בעולם כלל. אמנם נולדנו עם תכונות ועם נטיות שונות, אולם אין זה אומר שרובץ עלינו "גורל". ה"גורל" תלוי בידיים שלנו. אם נרצה, כך יהיה. זהו יסוד הבחירה החופשית. ואנו מאמינים שלכל אדם יש בחירה חופשית, ולא "כתוב" לאף אחד אם יהיה צדיק או רשע וכו' (כפי שאומר הרמב"ם). חז"ל אומרים לנו, שאדם שחוזר בתשובה, קרי רוצה לשנות את דרכו ולהשתפר, הוא "אדם חדש" - איזה אדם חדש? האם אפשר להשתנות ביום אחד? ובכן, ככל הנראה, כן...

הידעתם שהגוף הזה, הפיזי, שאתם משתמשים בו כרגע, המכיל את הנשמה שלכם הוא אינו - אני חוזר, ומדגיש - אינו אותו גוף שהיה לכם לפני כמה חודשים? כל רגע ורגע תאים מתים, ותאים חדשים נוצרים. הציפורניים אינן אותן ציפורניים, השיער אינו אותו שיער, העור מתחלף, כדוריות הדם. אותו הדבר בחלק הרוחני - הדעות שהיו לכם פעם, אינן בהכרח הדעות של היום. יש כאלה שהגדירו עצמם בצד "שמאל" והיום בצד "ימין", יש שהיו אתאיסטים והיום מאמינים, ויש גם הפוכים. יש כאלה שהיו שכירים ורצו כל חייהם להיות עצמאים, ולפתע מצאו את הכוחות לעשות את השינוי הגדול. יש אנשים שלא יכלו לסגור את הפה שלהם ונראו כמו הר אדם, והצליחו לשנות את אורח החיים.

כן אחיי ורעיי, זה ניתן - אדם יכול לעשות את השינוי, אם ירצה. אין דבר העומד בפני הרצון. נכון, לעתים הוא מקבל סיוע קוסמי שמכריח אותו להשתנות (ועל כך רמזתי בסרטון על משמעות הנסיונות בחיים) ויוצר אצלו את המרירות הזאת המהווה את המנוע לשינוי, ועל כך - בהמשך.

ועכשיו - לשיר ...

השיר המתוק הזה של ארקדי דוכין, מדבר (בעיניי) בדיוק על אדם שעבר את השינוי. באותו גוף פיזי היה כלוא אדם אחר. אדם שנכנס לתוך הגוף, התיישב עליו ולא רצה להיפרד. זה לא ה"אני" הטבעי, זה לא המקור. זה לא מי שנולדתי. זהו אדם אחר. זהו אני שנוצר לי עם החיים, עם הפאשלות בחינוך של ההורים ושל המורים (ואין הורים שלא עושים טעויות, לצערי גם אני עשיתי טעויות; אני רק מקווה שלמדתי מהן...), ה"אני" שנוצר ומתעצב כפי שהסביבה מחפשת ורוצה; ה"אני" שנוצר עקב אילוצים של פרנסה, בריאות, ועוד. זהו "אני" - אולם זה לא א נ י !!!

וככל שה"אני" הזה מתרחק מהאני המקורי, האמיתי, כך גדלים הייסורים, כך תחושת ההחמצה, כך ההרגשה של אי הנוחות והלחץ הזה, הלחץ שלא נותן מנוחה, הרצון לשינוי. אבל יחד איתו מגיע הפחד. איך אני עכשיו אשתנה? איך? ומה עם הסביבה? הרי היא תתנגד? היא תרים גבה? לוותר על הפרנסה? נוח לי כשכיר, מי אמר שאצליח כעצמאי? או: בניתי תדמית כעצמאי, איך אוכל עכשיו פתאום להיות שכיר? מה יגידו? או: אם תרצו, אני עובד כל כך קשה, מת לעשות שינוי, אולם איך אוכל? איך אוכל להוריד מלחץ העבודה? הרי אני חייב לרוץ, להביא פרנסה, לדאוג ללקוחות...

יש אנשים, שכל חייהם יחיו במתח המתמיד הזה שבין ה"אני" האמיתי, לאני שהם יצרו לעצמם. אבל לפעמים, רק לפעמים, הם יגיעו למצב שבו הם יהיו חייבים לעשות את השינוי - או שיזרקו אותם מהעבודה, סוף סוף, ואז הם יוכלו לעשות מה שהם רצו; או שחלילה מי שעובד כל כך קשה יחטוף איזה התקף לב ח"ו, ואז פתאום מחמת הכורח לעבוד פחות קשה ופחות לחוץ, יגלה שיש חיים אחרים, וכו' וכו'.

ואז פתאום, ברגע שתסלקו את ה"אני" הקודם, יבוא האני החדש. תחזרו למקור. תרגישו טוב. זה מה שאומר ארקדי: עכשיו "אני"; עכשיו נהייתי סוף סוף אני - האמיתי!! כי "ההוא" הלך - מי שהיה בי קודם לא היה "אני" הוא היה "ההוא". ואם תרצו במונחים קבליים - יש ה"אחד" ויש ה"אחר" - זה לא הייתי אני, זה היה ה"אחר". בזוהר מפורש על הפסוק "מפני שרי גבירתי אני בורחת" - שיש באדם גם בחינת "שרה" וגם בחינת "הגר" (מלשון "גר" - הוא מישהו זר שבא לגור, אולם הוא לא יליד המקום, הוא לא המקורי). ואם אתה נותן מקום ל"הגר" - אז אין מקום ל"שרה". אולם אם תוציא את "הגר" - אז תוכל להכניס את "שרה". אם תנקה את עצמך מכעסים ואנרגיות שליליות, תוכל להכניס אנרגיות חיוביות...

עכשיו אני - כי "ההוא" - הלך. עשיתי זאת, כי הייתי מוכרח... אבל טוב שעשיתי זאת. ואיך אני מרגיש? נהדר! זה כמו לתפוס חללית מלמטה למעלה. איזה זינוק באישיות. איך אני מרגיש טוב עכשיו. איזה כיף! פתאום אני כל כך שלם עם עצמי, מחובר. איך יכולתי לחיות אחרת? איך יכולתי לחיות כפי שחייתי!?! הרי זה היה כמו כלא! זה כמו חללית, השינוי הזה, אני יכול להמריא, ולממש את עצמי, השמיים הם הגבול! וה"אני" משיב לו - אוי, שי, התגעגעתי אליך, אז באתי - עשית לי מקום, פינית את "ההוא" והינה באתי, שבתי אליך !!

וה"אני" החדש שואל את כל אלה שמסתכלים ומצקצקים אותך - איפה ה"הוא"? הישן? המוכר? ואומר להם: "חסר לכם אידיוט, הא? נכון, הייתי אידיוט, רחוק מעצמי, רחוק ממי שאני. חסר לכם ה"הוא"? האידיוט? אולי אפילו אתם מנסים להחזיר את ה"הוא"? להשפיע עלי לחזור ל"הוא" המוכר והישן? לחזור מצריימה? מתגעגעים לדגים, לשומים והבצלים שאכלתם במצרים? כן, חברים, חכמים כמוכם יצא לי לראות, והרבה.... אבל דעו לכם!! הפחדן שהיה כאן קודם - הלך, וטוב שהוא הלך, ועכשיו יש "אני" - ואני שמח כל כך!!

אני כל כך שמח !!!!!!

אין לי מלים לתאר את ה-אאאא ווווו שששש רררר ה ז ה !!!!!

יאללה - רוצו לשמוע את השיר ותרגישו את זה זורם בדם שלכם.... ולכל מי שזקוק לשינוי הזה, אני מאחל לו שיעשה זאת במהירות...