על מי אתם יותר כועסים? הגישה הפולנית

על מי אתם יותר כועסים? הגישה הפולנית

באחד המסעות האחרונים שיצאתי, עשינו שבת בקרקוב. בשבת בבוקר היתה לנו הליכה של כ-25 דקות מבית המלון לבית הכנסת אייזיק, פניתי אל המדריך הפולני שהלך איתנו ודיברתי איתו קצת על קרקוב. הוא סיפר לי על המוזיאון שבמפעל שינדלר. שלהבדיל מהמוזיאון בגדנסק, מראה את הברוטליות של הגרמנים במלחמה הגדולה. "אנחנו הפולנים לומדים היטב את ההיסטוריה של מלחמת העולם, אבל הגרמנים? הם מדחיקים", הוא אומר. "ההיסטוריה שלהם מסתיימת במלחמת העולם הראשונה. הם לא לומדים ולא יודעים על מלחמת העולם השניה".

העזתי לשאול אותו: "על מי אתם כועסים יותר, על הגרמנים או על הרוסים?"

והוא השיב לי ללא היסוס – כמובן שעל הרוסים.

אני חושב שכל יהודי היה מקבל איזו צביטה בלב למשמע התשובה. אבל לא באתי ממקום שיפוטי, אלא פשוט כדי לשמוע את הגירסה שלהם. וכך הוא הסביר לי (אדגיש, לאור תגובות שקיבלתי - כי זו הגירסה שלו, שקצת שונה מהמציאות ההיסטורית):

א.      הסיפור של הגרמנים נמשך מ-1939 עד 1945, הוא אומר. הרוסים נמצאים פה הרבה יותר זמן. הם שלטו בפולין תקופות ארוכות עוד לפני המלחמה. וכמובן לאחריה.

ב.      הגרמנים לא רצו להיכנס לכאן. הם רצו בסך הכל לעבור דרך המדינה שלנו, לרוסיה. והם היו במו"מ עם השלטון הפולני על מנת שנתיר להם לעבור דרך פולין למלחמה עם רוסיה. היתה התלבטות גדולה בממשלה. הבריטים והצרפתים אמרו שהם נותנים לנו הגנה. גם הרוסים אמרו לנו "אל תתנו להם לעבור. אנחנו נגן עליכם." אז סירבנו. אז היטלר כעס מאוד, עשה הסכם עם הרוסים, ונכנס בפולין והעניס שותנו. 

תגיד, לי, שאלתי אותו, אם הייתם יכולים לחזור אחורה, האם אתה חושב שהממשלה הפולנית היתה מחליטה אחרת?

תראה, הוא השיב לי, הגרמנים עשו נזק גדול. הם הרגו 5.8 מיליון אזרחים פולנים, מתוכם 3 מיליון יהודים. אבל הבעיה שלנו שיש לנו כבוד. אנחנו כיבדנו את הצד שלנו בהסכם. זו תמיד היתה הבעיה של הפולנים, הוא אמר. אנחנו אנשים עם כבוד.

ג.       הרוסים תכננו מראש להשתלט עלינו. הם חיכו מעבר לנהר עד שהנאצים יחלישו אותנו וימגרו את המרד הפולני. לאחר מכן הם נכנסו והשתלטו עלינו בברוטאליות. לא היה לנו כוח להתנגד להם אבל גם כאשר ניסינו, הם שחטו אותנו.

ד.      מאז סוף המלחמה הם עשקו אותנו ושתו את כל העושר שלנו. כ-70% מהתוצרת והעושר הפולני הם לקחו לרוסיה במשך עשרות שנים. היינו מדינה עניה מאוד. כאשר הסתיים השלטון הרוסי כאן התחלנו לצמוח.

לדבריו, לפולנים אין כעס על הגרמנים, למרות הנזק הגדול. זו היתה מלחמה וזה מה שקורה במלחמה. זה קרה כי שמענו לאחרים. מאידך, הם עדיין כועסים מאוד על הרוסים.

עד כאן מה שאמר לי. הוא לא העז לומר לי בפירוש שהוא סבור שהממשלה הפולנית היתה צריכה להחליט אחרת בזמנו, אבל כך נראה לי שהוא חושב.

=

השנאה הפולנית לרוסים לא התחילה רק מהמאה ה-20 אלא עוד לפני כן. ועל כן, כאשר האנטישמים הפיצו שמועות על היהודים שהם מעדיפים את הרוסים, ומשתפים פעולה עם הרוסים (גם אם זה נכון אני לא אתפלא, הרי הרוסים היו הרבה יותר סובלנים כלפי היהודים, לעומת הנאצים), הדבר ליבה את רגשי השנאה הפולנית ליהודים ועתה ברור גם למה. הפולנים למעשה האשימו את הרוסים בפלישת גרמניה, בבגידה שלהם בעם הפולני, ועל כן למעשה מי שהוא חבר של האוייב שלי, הוא גם האוייב שלי.

התוצאה היתה פוגרומים של פולנים ביהודים, שיתוף פעולה עם הגרמנים, גם בהרג וגם בהלשנה ובמסירת יהודים לגרמנים.  

=

כאמור, אין כאן מקום לשפיטה. זו דרכה של טרגדיה. 

=
תגובה שקיבלתי מפרסום בפייס: 
בניגוד לנאמר בסעיפים א+ב, לפולנים חשבון עם הגרמנים עוד מלפני מלחמת העולם השנייה. פרוסיה הייתה חלק מ-3 המעצמות שחילקו את פולין במאה ה-18 עד להיעלמותה כליל ל-123 שנים. גם לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם מתן לפולין מוצא לים הבלטי (דנציג) על חשבון גרמניה, הדבר הביא למתח וגם לאוכלוסיה גרמנית גדולה שלא הרגישה שייכת לפולין (מה שהחריף עם עליית היטלר לשלטון), כך שההגדרה ש"הסיפור של הגרמנים נמשך מ-1939 עד 1945" כפי שנאמר כאן בבלוג היא בעייתית. לגבי עושק של הפולנים ע"י הרוסים (סעיף ד)- גם הגרמנים בזזו לא מעט (אמנם אכן רק בתקופת המלחמה), כולל אוצרות אמנות שערכן לא יסולא בפז ממוזיאונים בפולין, חלק מהיצירות לא נמצאו עד היום.
= ותשובתי:
לגבי א+ב: נכון מאוד. כאמור, ציינתי את דבריו. ואם זה לא ברור, אני מבהיר זאת. ואבהיר גם בבלוג. 
לגבי ד: בוודאי. 
הראייה הזאת, הסלחנית-יתר כלפי הגרמנים, לעומת הרוסים, היא למעשה אחד הפערים. בין הראיה שלנו את התקופה, לבין הראיה שלהם. וכפי שציינתי בסוף, וזה חלק מהטרגדיה.