יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

כמה קשה עבדנו עד היום!

שיתוף
מי שמכיר את הכתיבה שלי יודע, שאני אוהב למצוא מסרים בשירים. הרי כל שיר מתחיל מאיזה מסר. צריך להתחבר למסר שנמצא בשיר, ואז השיר מתנגן הרבה יותר טוב...
ובכן, הודות לענבל יצא לי להכיר יוצר מחונן, מבחינתי הוא ממש מואר, בשם אברהם טל. בדיסק החדש ישנם 3 שירים שתפסו אותי מיד בשמיעה הראשונה - והם אורות, מחוזקים לעולם, ו-אם את הולכת. יש בשירים האלה מלים חזקות מאוד, ואין ספק שמדובר ביוצר בעל השראה, ואני מאחל לו מכל לבי הרבה הצלחה!

בשיר "אם את הולכת", מעבר למוזיקה הקליטה, למלים החמות והאוהבות, יש שם שורה אחת, שאני מאוד מאוד מזדהה איתה:
עוצם את העיניים ועוזב את הידיים
ופתאום הכל נראה כמו חלום
את מחייכת לי ממול 
אני קולט כמה עבדנו קשה עד היום 


כן, אחי ורעי, כמה שהוא צודק! בכל מה שקשור ביחסי אנוש, בכלל, ובזוגיות בפרט, ולא למותר לציין - גם בין האדם לבין עצמו - אין קיצורי דרך. זוהי סוגיה ידועה מאוד שמדברים עליה ביהדות הרבה מאוד, למשל:
  • תראה איזה צדיק האיש הזה, ואו!
  • תראו איזו זוגיות נהדרת, ממש לקנא בהם!
  • תראו איזו מוצלחת האישה הזאת!
וכו', והרבה פעמים משפטים אלה מסתיימים במלים כמו "צריך מזל בחיים", או פרוטקציה אף פעם לא הזיקה וכדומה. אבל האמת היא, יקיריי, כמו שאומר אברהם טל - "כמה קשה עבדנו עד היום" - - -

  • אף צדיק לא נולד צדיק. הוא נולד ילד כמו כל הילדים. ועבר נסיונות וקשיים כמו כולם, הוא נפל וקם עשרות ומאות פעמים. אולם הוא לא התייאש, והמשיך בעבודה הקשה, עד שהגיע לאן שהגיע.
  • אף זוג לא הפך להיות זוג מושלם ככה סתם. דעו לכם שדווקא אצל זוגות אוהבים ומעורבים זה בזה פעמים רבות מוצאים אנרגיות סוערות עצומות שעלולות בקלות להתפתח למקומות לא נכונים. "אוהבים אחד את השניה, אולם לא יכולים לחיות יחד" - "לא יכול איתה ולא יכול בלעדיה..." אין זוגיות ללא עבודה משותפת, ללא ויתור, ללא נתינה, ללא טנגו בלתי פוסק של איזון. אלף בית של זוגיות הוא תקשורת. ועל תקשורת צריך לעבוד, ללא הפסקה, כל הזמן ללמוד את השפה של בן/בת הזוג. 
  • אף אישה לא הופכת להיות מוצלחת "סתם". קודמים לכך עבודה רבה, לימודים, מאמצים, נסיונות, כשלונות ונסיונות מחדש. גם "כוכב נולד" שנראה כהצלחה מטאורית, לא ייתכן בלי שעבד קשה עד שהגיע לתחרות.

רכיבי ההצלחה

ודאי תאמרו, שיש צורך גם במזל, וגם בכישרון - נכון, אני מסכים איתכם. לשם הצלחה יש צורך בנתוני פתיחה של כישרון. אולם כישרון כשלעצמו אינו מספק, אלא נותן לכל היותר - יתרון יחסי. מי שלא משתמש בו, מפסיד. ומה לנו יותר מהסיפור של הארנב והצב?

מי שמעוניין להצליח צריך לשלב את הכישרון יחד עם עבודה והתמדה. גם אלה שיש להם כישרון, לא יוכלו להצליח ללא התמדה. וגם אלה שהכישרון שלהם מפותח פחות, יוכלו להצליח באמצעות יותר התמדה. נכון, יחד עם אלה צריך קצת מזל; אבל, הניסיון לימד אותי בחיים, שהמזל הולך גם עם אלה שאינם מתייאשים ומנסים שוב ושוב.

כך, גם זוג שיש ביניהם כימיה טובה, ובמחשבוני האהבה האסטרולוגיים למיניהם צופים להם חיים טובים באחוזי התאמה גבוהים - אם הם לא ידעו להוריד את הראש לפעמים, לוותר, לזרום, לבלוע קצת צפרדעים - אם הם לא יעבדו על הזוגיות שלהם - הם מהר מאוד ימצאו את עצמם על מדרגות הרבנות. וגם מי שנולד "ילד טוב ירושלים" עם פוטנציאל לגדול ולהיות צדיק הדור - אם הוא לא יעבוד על המידות שלו באופן מתמיד, הוא יפול נפילה יותר חזקה ויותר כואבת מאחרים, מכיוון שככל שאדם גדול יותר, יצרו גדול ממנו.

ויחד עם אלה צריך להוסיף גם זריזות. וכפי ששמעתי פעם מזקנים וחכמים, פתגם עיראקי: "זריזות = חצי מזל... אדם שיודע לעשות מה שעושה בזריזות, הרי זה כשלעצמו כבר חצי מהמזל שלו... כך, טייס ש"פישל" בטיסה, מעלים אותה מיד לטיסה הבאה בזריזות... צדיק שנפל - צריך לקום מיד. זוג שרב ואינו מדבר - צריכים זריזות בפתרון הבעיה.

גם אלה שנתוני הפתיחה לא היו טובים אצלם, או אדם שהיו לו ציפיות יותר גדולות מעצמו והוא מרגיש תקוע, או אחר שחושב שהמזל לא איתו, או הקב"ה לא איתו - צריך להכיר את המרכיב הזה, המדהים, של התמדה, בזריזות ובשמחה, כחלק בלתי נפרד מההצלחה. אם עובדים כך, אז תמיד יש תקווה, תמיד יש אפשרות להתחדשות, וכפי שהוא מציין:

שים אלי לב, שוב נתאהב
בוא נדבר, להתקרב
ולחוות אחד את השני מחדש 

אם עובדים כך, יכולים פתאום לעמוד משתאים ולומר - את מחייכת לי ממול, ואני פתאום מבין כמה קשה עבדנו עד היום... אבל העבודה השתלמה!

****
תגובה שקיבלתי [תגובה ששומעים אותה לא מעט] היתה: אני משקיע/ה יותר בקשר, וקשה לי. תמיד אני צריך להיות זה שמתחיל, זו שמפייסת, וכו'. ותשובתי כדלקמן:
1. יש מצב כזה, אין מה לומר, אבל צריך לדעת שבכל קשר מישהו צריך להיות היוזם והמתחיל. הנחת העבודה היא שאחד מתחיל, ובאיזשהו שלב, השני יצטרף אליו וישלים את הפער. אם זה לא קורה, צריך לעצור ולחשוב למה זה קורה. והכי פשוט, לשוחח, להיות גלוי, וישר, ולעשות זאת בצורה נעימה.
2. תתפלאו, אבל לא מעט פעמים גם הצד השני לזוגיות חושב בדיוק אותו הדבר...
3. אם זה מה שקורה, קרי כל אחד חושב שהוא משקיע הרבה מאוד, והוא הראשון, והשני משקיע פחות, או לא מבין אותו, או ....., אזי ככל הנראה, הם לא מצאו בדיוק את התדר הנכון לשדר מול בן/בת הזוג. ברגע שמצאנו את התדר המתאים, התקשורת אמורה לזרום; אכן, גם זו עבודה, למצוא את התדר המתאים לבן הזוג!